פעילות פרשנות טקסט, המיועדת לתלמידים בשנה הרביעית או החמישית בבית הספר היסודי, תוך שימוש בטקסט "החיות והמזיק".
ניתן להוריד פעילות זו בתבנית וורד הניתנת לעריכה, מוכנה להדפסה ב- PDF וגם את הפעילות שנענתה.
הורד פעילות זו מ:
בית ספר: תאריך:
פרופ 'פרופ': מחלקה:
שֵׁם:
המצב היה חסר סיכוי. נוצרה מגפה שהרגה את כל בעלי החיים ביער. החיות החליטו לקיים אסיפה כדי למצוא פיתרון.
הראשון שדיבר היה האריה שאמר:
- האלים נגעלים מאיתנו. אחד מאיתנו יצטרך להקריב כדי לפייס את חמת האלים - אמר האריה - יהי זה אני, אני הכי חזק וכבר עשיתי יותר מאלף קורבנות בחלקים האלה.
הקהל מחה:
- כל זה, הוד מלכותך לא יכולה למות עבורנו.
- ואז אני מת, אמר הנמר, שהרג גם יותר בעלי חיים מאשר הכוכבים בשמיים.
- לא - הקהל מחה - נמר אמיץ כזה לא יכול למות עבורנו.
הדוב הציע גם:
- אני הבכור ולא אתגעגע לאף אחד.
- לעולם לא! דוב בגילך אינו יכול למות עבורנו.
עד שחמור בפינת החדר ביקש לדבר:
- אולי אני זה שצריך למות בשבילך, פעם אכלתי את הכרוב מחצר ביתו של הכומר.
והקהל שאג בקול אחד:
- כן ואתה!
והחמור מת לכולם כדי להרגיע את רוח האלים ולהחזיר את השקט לדיירי היער.
מוסר של הסיפור: לעוצמה הכל נסלח, לאומלל שום דבר לא נסלח.
1) מה כותרת הטקסט?
א:
2) כמה פסקאות יש בטקסט?
א:
3) מהן הדמויות בסיפור?
א:
4) מה הבעיה ביער?
א:
5) מה הייתה ההצעה של אריה לפתור את הבעיה?
א:
6) מה הייתה החיה הראשונה שהציעה ומדוע? מה קרה?
א:
7) מה הייתה החיה השנייה שהציעה ומדוע? מה קרה?
א:
8) מה הייתה החיה השלישית שהציעה ומדוע? מה קרה?
א:
9) מה הייתה החיה האחרונה שהציעה ומדוע? מה קרה?
א:
10) הסבירו, במילותיכם, את מוסר ההשכל של הסיפור. תן דוגמה כיצד מוסר זה של הסיפור עשוי לחול כיום.
א:
לקבלת גישה
בְּ תשובות נמצאים בקישור מעל הכותרת.
דווח על מודעה זו