פעילות של פרשנות, מומלץ לתלמידי השנה השביעית, של הטקסט פנס קסמים. בו מספר המחבר איוואן אנג'לו את הרגש שחש כשפגש פנס מונע סוללה בילדותו! לשם כך הוא לוקח כנקודת מוצא דיווח שצפה בטלוויזיה, בו ילד מסכן מאושר מאוד כשחיטט במתנות ליום הילד! זהו טקסט מרגש וגורם לנו לחשוב גם הרבה! לכן, קראו אותו ואז הקפידו לענות על השאלות הפרשניות!
פעילות זו בשפה הפורטוגזית זמינה להורדה בתבנית Word הניתנת לעריכה, מוכנה להדפסה ב- PDF וגם בפעילות שהושלמה.
הורד תרגיל פורטוגזי זה בכתובת:
בית ספר: תאריך:
פרופ 'פרופ': מחלקה:
שֵׁם:
לקרוא:
ראיתי בטלוויזיה ילד מסכן ממעון יום מיילל משמחה כשהוא חיטט בארגז מתנות ליום הילדים. זה היה זבל פלסטיק קטן וקרטוני ביצים ריקים וריקים. המעט מאוד היה סיבה לשמחה בלתי מרוסנת ורועשת. קיפוח הוא מדד הרצון של האדם בחיים.
הייתה תקופה בה הזדמנויות המתנה הוגבלו לשניים: יום הולדת וחג המולד. כיום, במעמד הביניים, ההווה הוא אירוע חודשי; בחלק מהמשפחות, מדי שבוע. כל טיול בקניון מביא לתענוג קטן. אתה לא רוצה יותר עם הרצון הזה, כי אתה יודע שמשהו יבוא. הרצון של בנים, ממעמד הביניים ומעלה, הוא מטושטש, מעורפל, לא מסוגל לעורר יללות של שמחה כשהוא מרוצה.
כבר חוויתי את המחסור שלי. אף פעם לא יכולתי לקבל אופניים, למשל, או כדורגל, או חולץ פקקים. היה לנו, אחיי הגדולים ואני, סימולקרה: אקדח נתיכים קטן, כדור גומי, תלת אופן קהילתי. כדורי גומי, כידוע, אינם מכינים כוכבים. תלת אופן לא מאפשר פזיזות נועזת. אולי בגלל זה, בלי כישורים, הייתי רגל עץ וביישן. מי יודע. (…)
עם זאת, מה שהפך עבורי למשהו קרוב יותר לפלא היה פנס מונע סוללה. מעולם לא ראיתי, למעט בסרטים ובספרי קומיקס. אני לא יודע, אולי חשבתי שהאובייקט הזה הוא מדע בדיוני, ולא מציאות. כשראיתי אחד כזה, שעבר לי מניפולציה על ידי בן דודי הבכור, כיום אדם, זז, באותו בית כמו סבי, זה היה פלא. זה זוהר, מצופה ניקל, זה היה אחד מאותם ארבע סוללות. לתת לי לקחת את זה בידיים, ולהדליק אותו ולכוון את האור לאן שרציתי היה קסום. מאותו הרגע שום דבר לא התעלה בשבע שנותיי על יופיה של אותה קרן אור. האם הכוח הוא (...).
אנג'לו, איוון. "קונה ההרפתקאות". סאו פאולו: אטיקה, 2003.
שאלה 1 - הטקסט שלעיל הוא:
א) סיפור קצר
ב) כרוניקה
ג) דוח
ד) מאמר דעה
שאלה 2 - זהה את העובדה שהניעה את הסיפור לעיל:
א.
שאלה 3 - קרא מחדש את הפסקה הראשונה בטקסט. לאחר מכן, סמן את הקטע שבו המחבר מציג דעה:
א) "ראיתי בטלוויזיה ילד קטן ומסכן ממעון יום מיילל משמחה [...]"
ב) "זה היה זבל פלסטיק קטן וקרטוני ביצים ריקים וצבעוניים."
ג) "המעט מאוד היה סיבה לשמחה חסרת מעצורים ורועשים."
ד) "קיפוח הוא המדד לרצון של כל אדם בחיים."
שאלה 4 - בפסקה השנייה המחבר משווה בין זמן עבר לבין זמן הווה. ציין את העובדה שלדבריו מהווה את העבר:
א) "[...] הזדמנויות המתנה הוגבלו לשניים: יום הולדת וחג המולד."
ב) "[...] ההווה הוא אירוע חודשי; בחלק מהמשפחות, מדי שבוע. "
ג) "כל ביקור בקניון מביא לתענוג קטן."
ד) "הרצון של בנים, ממעמד הביניים ומעלה, הוא לא מדויק [...]"
שאלה 5 - "כבר חייתי את המחסור שלי." למה מתייחס מחבר הטקסט?
א.
שאלה 6 - בביטוי "מעולם לא ראיתי אחד, למעט בסרטים ובספרי קומיקס.", המונח "אחד" מתחדש:
האופניים"
ב) "רובה ציד"
ג) "כדור גומי"
ד) "פנס סוללה"
שאלה 7 - בפסקה האחרונה של הטקסט, המחבר מספר על תחושותיו כאשר פגש בפנס סוללה, אותו כינה "פנס קסמים". זהה את הביטוי שהוא נהג להתייחס אליו לרגע בו טיפל בפנס בפועל:
א) "פלא"
ב) "דבר מדע בדיוני"
ג) "פלא"
ד) "קסם"
מאת Denyse Lage Fonseca - בוגר שפות ומומחה בחינוך מרחוק.
בְּ תשובות נמצאים בקישור מעל הכותרת.
דווח על מודעה זו