מגפה הרס את העיר בפנים סאו פאולו. נלקחה על ידי הצמחייה ועל ציוריה השחוקים, העיר, השוכנת מול מסילת ברזל, פונתה על ידי אוכלוסייתה בין שנות ה-30 ל-40.
ראה עוד
החברה היפנית מטילה הגבלת זמן וקוצרת יתרונות
התראה: הצמח הרעיל הזה הנחית בחור צעיר בבית החולים
עיר בפנים סאו פאולו ננטשה וכרגע משתלטת עליה צמחייה, עם שלטים חלודים והיעדר אנשים. העיר המדוברת היא ג'אפורה (Japurá), הממוקמת בטבאפו, בצפון מערב סאו פאולו.
לפני כ-90 שנה היו בכפר הנטוש כיום כ-3,000 תושבים ששרדו מחקלאות וסחר חליפין. עם זאת, במהלך שנות ה-30 וה-40 סבלה ג'אפורה ממגיפת מלריה וקדחת צהובה, שבסופו של דבר גרמה לאוכלוסייה הקטנה לנטוש את המקום.
העיר ג'אפורה מעולם לא שוחררה למעשה והיא נוסדה זמן קצר לאחר בניית קו הרכבת מ-Araraquara (SP) לסאו חוסה דו ריו פרטו (SP). מצב זה דומה לזה של כמה עיריות בפנים סאו פאולו, שנוצר לאחר הרחבת ה-Estrada de Ferro Araraquarense (EFA). לפיכך, ג'אפורה נוסדה ב-19 בנובמבר 1911.
"כפי שקרה במקומות אחרים בברזיל, הרכבת אפשרה לאכלס אזורים. זה מה שקרה גם בג'אפורה. מהקמת תחנת הרכבת הגיעו מהגרים וברזילאים מאזורים אחרים במדינה ואיכלו את המקום בחיפוש אחר עבודה", אמרה גבריאלה תאודורו קואלו, חוקרת ומחברת המחקר Japurá, do Progress ao Ruining, שהופק בשיתוף עם Janaina אנדריאה קוקאטו.
יש כמה רישומים שמראים שלפני שננטש היו בכפר מפעלים כמו בית ספר, כנסייה, כלא ציבורי, קצבים ובתי מרקחת. אולם, בשל קרבתה של העיר לאזורי יערות ונהרות, היו יתושים רבים שהעבירו מלריה וקדחת צהובה.
לעיר לא הייתה גישה לשירותי בריאות או ידע מדעי לטיפול במחלות, אפילו לא תברואה בסיסית, שתרמה להתפשטות המהירה של המגיפה ברחבי העיר.
"כדי לטפל במחלות, אנשים הכינו תרופות ביתיות או נאלצו להתמודד עם שעות בעגלה כדי להגיע לרופא. יתר על כן, לא היה טיפול הולם לתסמינים. כל זה תרם להתפשטות המהירה של המחלות באזור וגבה אינספור קורבנות", אמר בלינלו.