ב-26 באפריל 1986, מפעילי ה תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, באוקראינה, לא הצליח לבצע ניסויים באחד הכורים, מה שגרם לפיצוץ של אורניום-235, אלמנט בעל הספק רדיואקטיבי גבוה. היתרה הייתה 30 מקרי מוות ו-1,800 הודעות על סרטן בלוטת התריס.
גויאניה, 1987. קפסולה עם צזיום כלוריד 137 נחשפה לאחר שאוספי אשפה פירקו מכונת רנטגן נטושה. התאונה הרדיולוגית הגדולה ביותר בברזיל הותירה ארבעה בני אדם למותם באופן מיידי והיו לה השלכות חמורות על הניצולים.
ראה עוד
אסטרולוגיה וגאונות: אלו הם 4 הסימנים המבריקים ביותר של...
מכשירי אייפון שלא הצליחו: 5 השקות שנדחו על ידי הציבור!
העיר פוקושימה, יפן, הייתה הקורבן האחרון של תאונות גרעיניות. ב-2011, רעידת אדמה בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר גרמה לנזק חמור לתחנת הכוח הגרעינית הממוקמת מצפון מזרח לאי, וגרמה לשלושה פיצוצים.
שלושת המקרים לעיל מראים את חומרת החשיפה המוגזמת לרדיואקטיביות. למרות שבכמויות קטנות, ליסודות רדיואקטיביים יש שימושים חשובים, רמות גבוהות של קרינה עלולות להוביל למוות.
בהמשך, נעסוק בנושא השפעות הרדיואקטיביות על גוף האדם ביתר פירוט, החל משימוש בה ברפואה ועד להשלכות חמורות של חשיפה.
א קְרִינָה הוא התפשטות של כל סוג של אנרגיה באמצעות גלים. זה חל גם על אור וחום. מסתבר שלחלק מהיסודות הכימיים יש תכונות לא יציבות, כלומר אין איזון בין החלקיקים היוצרים את הגרעין שלהם.
כתוצאה מכך, קרני גמא משתחררים עם יכולת לחדור לחומר בצורה עמוקה. מה לגבי קרינה מייננת? זהו סוג הקרינה הפוגעת באורגניזמים חיים והיא מעבר לספקטרום הנראה לעין.
זהו סוג הקרינה המתרחשת כאשר יש ביקוע גרעיני. לגלים האלקטרומגנטיים שלו יש תדר גבוה מאוד המסוגל לשנות את סידור המטען של אטום, לשנות את דרך האינטראקציה שלו עם אחרים.
כך נוצרים הקשרים השומרים על המולקולות יחד בתוך התא. כתוצאה מכך, עלולות להיווצר כוויות פנימיות וחיצוניות, כמו גם מוטציות גנטיות ונזק בלתי הפיך לתאים.
Sievert (Sv) היא היחידה לפיה נמדדות ההשפעות הביולוגיות של קרינה. כְּבָר אפור (Gy) היא מדידה של השפעות פיזיות. שתי היחידות מנוסחות באופן הבא: מינון הקרינה ברקמה אנושית (Sv) נמצא על ידי הכפלת המינון ב- Gy.
הכפל זה נעשה על ידי גורמים התלויים בחלק בגוף המושפע, סוג הקרינה, עוצמת וזמן החשיפה.
בסעיף קודם, הערנו כי קרינה מייננת גורם לכוויות ומוטציות בתאים. הראשונים קורים בגלל שהחום הנפלט כל כך חזק שהוא גורם לנזק גדול יותר מזה שנגרם מחשיפה ממושכת לשמש.
מוטציות, בתורן, קורות על ידי הדברים הבאים. חלקיקים רדיואקטיביים נושאים מטען קינטי גבוה ולכן נעים במהירות. כשהם מגיעים לתאי הגוף, הם גורמים ליינון התא.
כלומר, תאים הופכים ליונים ואז מסירים אלקטרונים (חלקיקים שליליים), ומחלישים קשרים. לאחר מכן מגיעות המוטציות הגנטיות שעלולות לגרום לבעיות בהריון של העובר ואפילו בדורות מאוחרים יותר.
התאים המושפעים ביותר הם אלה עם שיעור שגשוג גבוה, כגון תאי מדולרי ותאי רבייה.
ניתן לחלק את השפעות הקרינה לשני סוגים - חריפה או כרונית. אלה עשויים להתבטא שנים לאחר חשיפה עקיפה אך משמעותית. השיאים, בתורם, הם מיידיים ומופיעים במקרים של חשיפה ישירה או מוגזמת.
כוויות, אחת ההשפעות שכבר הזכרנו, הן דוגמאות אופייניות לנזק חריף שגם כוללים הפרעה בטסיות הדם (הקשורות לקרישת דם) וירידה בהתנגדות החיסונית.
בנוסף לתופעות האקוטיות, כמו כוויות, יש חשש לנזק כרוני, כמו מוטציות גנטיות. אחד החמורים ביותר הוא סרטן. רדיואקטיביות מאיצה את תפקוד התא, וגורמת להם להתרבות.
צמיחה לא מבוקרת גורמת לגידולים. עם זאת, הם יכולים להופיע עד עשר שנים מהחשיפה. הזמן עד להופעת התסמינים הראשונים נקרא "התקופה הסמויה". מקרים של לוקמיה, לעומת זאת, יכולים להפחית את הזמן בשנתיים.
תאונות גרעיניות, כמו אלו שהוזכרו בתחילת מאמר זה, עלולות לגרום לזיהום הסביבה עקב דליפת רכיבים רדיואקטיביים. לכן, הסיכון של כניסת חומר זה לשרשרת המזון האנושית עולה.
זיהום, אם כן, יכול לקרות על ידי בליעת מים, בשר או ירקות החשופים לעודף קרינה. זה המקום בו עלולים להיווצר נזק כרוני הקשור לסרטן, בעיות בבלוטת התריס וסטריליות.
העצוב הוא שהשפעות הקרינה יכולות להימשך שנים, כלומר להגיע לדורות. זה המקרה של קורבנות ישירים של צסיום 137, שלילדיהם יש בעיות חמורות כתוצאה מחשיפה של ההורים לחומר רדיואקטיבי.
נזק לפי רמות קרינה
חולשה, בחילות והקאות.
דיכאון בתפקוד עמוד השדרה. תאי דם אדומים ולבנים נהרסים על ידי חלקיקים רדיואקטיביים.
א הקרינה מגיעה למערכת העיכול וגורמת לשלשולים, הקאות ודימום.
קרינה גורמת לכשל נשימתי חריף.
קרינה מובילה את האדם לתרדמת ואף למוות על ידי הרס תאים במערכת העצבים המרכזית.
בדיקות רנטגן אינן גורמות לסרטן עקב מינון הקרינה הנמוך. לכן, הם עוקבים אחר נהלים בטוחים כמו צילומי רנטגן, טומוגרפיה וממוגרפיה. עם זאת, אם החשיפה מצטברת ל-10 מיליזיוורט, הסיכון למחלה עולה.
רדיותרפיה היא הטכניקה המשמשת למלחמה בסרטן. בה, החולה נתון למינונים מבוקרים של קרינה, המחסלת את התאים הממאירים. ההשפעות שלו מועילות מכיוון שעומס גבוה מחולק למספר מפגשים המופעלים על חלקים ספציפיים.
חולה עם סרטן ריאות, למשל, נתון למינון ממוצע של 50,000 מיליזיוורט. אם קיבלתי את הכל בבת אחת, לא הייתי מתנגד, אבל הפניות מתבצעות ב-18 עד 20 מפגשים ומגיעים רק לאזור עם הגידול, מה שמציל את השכנים.
ובכל זאת, כמה תסמינים מורגשים, כמו בחילות. יתר על כן, אם גדל המינון, רקמות אחרות מתחילות להיפגע, במיוחד המדוללה, כך שהחולה הופך לאנמי ולא מסוגל להתגונן מפני מחלות אחרות.
לא, כאמור, אפילו מינונים קטנים יכולים להועיל מאוד. ברפואה, רדיואקטיביות מיושמת בטיפול בגידולים סרטניים, באמצעות הקרנות.
בתעשייה, רדיואקטיביות משמשת להשגת אנרגיה גרעינית. שימוש ישים נוסף הוא במדע. בעזרת רדיואקטיביות אפשר לקדם את חקר הארגון המולקולרי והאטומי של יסודות אחרים.
