איחוד חוקי העבודה (CLT) קובע מגבלה מינימלית של שעתיים ביום בשעות נוספות. עם זאת, מקובל שבתחום הפרטי קיימות שעות נוספות החורגות מהמגבלה, אך הנעשות בהסכמה עם העובד. כך או כך, יום העבודה צריך להישאר על 8 שעות ביום או 44 שעות בשבוע. לפיכך, כל קביעות בפעילות עבודה מעל מגבלה זו נחשבת שעות נוספות.
קרא עוד: בררו מהן המחלות הקשות המזכות את גמלת המשך גמלה.
ראה עוד
אסטרולוגיה וגאונות: אלו הם 4 הסימנים המבריקים ביותר של...
מכשירי אייפון שלא הצליחו: 5 השקות שנדחו על ידי הציבור!
בנוסף, ראוי לציין כי כל חברה מתמודדת עם שעות נוספות בצורה שונה, מבחינת תגמול העובד. כך, רבים משלמים עבור כל תקופת עבודה נוספת, בעוד שאחרים מציעים חופש עבור שעות נוספות. עם זאת, העובדים לא תמיד מעוניינים להרחיב את עומס העבודה שלהם, אלא חוששים מכך מסרב לעבוד שעות נוספות ויש ספקות.
סירוב אפשרי בהתאם לסיבת הבקשה לשעות נוספות, המשתנה גם בהתאם לסוג העבודה. לפיכך, כאשר שעות נוספות אינן מוגדרות עקב סיבה מרכזית ודחופה, העובד עשוי לסרב לעשות זאת.
אחרי הכל, זה מה שה-CLT אומר בסעיף 501 שלו, כאשר הוא מגדיר את המונח "שירות חירום". על פי החקיקה, פירושו "כל אירוע בלתי נמנע, ביחס לרצון המעסיק, ולמימושו לא התרחש במישרין או בעקיפין".
למשל, רופא תורן שהיה צריך לעזור לחולה בשעת חירום בדיוק כשעמד לעזוב. או מכונאי במפעל שיש לו תקלה במכונה ברגע האחרון יצטרך להישאר גם אחרי שעות העבודה. הסיבה לכך היא שכאשר הסירוב גורם לנזק או הפסד לחברה, קיימת אפשרות לוויתור כקבוע בחוזה.
בנוסף, ראוי לציין שלא כל העבודות שנעשות מחוץ לשעות העבודה שלך מוגדרות כשעות נוספות. למשל, שליחת הודעות לעמיתים ומנהלים על נושא עבודה, כל עוד לא מדובר במיילים ופגישות.
גם תקופות נסיעה הן לעבודה והן מהעבודה אינן נחשבות, בנוסף לדקות הסובלנות המשתנות בהתאם לחברה. עם זאת, זכותו של העובד להתנגד לבקשה לשעות נוספות כאשר קיימת אפשרות לעובד אחר לבצע את התפקיד והמצב אינו חירום.
