משחקי רחוב מצוינים להנאה ובמקביל לעבוד על נושאים כמו משמעת, חוקים ותשומת לב. מכיוון שלכל אזור יש מנהגים ומסורות משלו, אין ספק שיש לו משחקים משלו שבסופו של דבר התפשטו ברחבי ברזיל.
לאחר מכן, בואו נכיר כמה מאלה שנוצרו באזור הדרום-מזרחי שבוודאי שיחקת איתם בזמן שהייתם בגואיאס, מאטו גרוסו, אמפה או כל מדינה אחרת. שניסע איתנו?
ראה עוד
אסטרולוגיה וגאונות: אלו הם 4 הסימנים המבריקים ביותר של...
מכשירי אייפון שלא הצליחו: 5 השקות שנדחו על ידי הציבור!
אומרים שמקורו בסאו פאולו וזה עובד ככה. קבוצת חברים שרה את השיר למטה והראשון שמדבר מפסיד במשחק.
"פרה צהובה קפצה מהחלון
עשה קקי בסיר
מערבבים, מערבבים, מערבבים
מי שמדבר ראשון אוכל את כל הקקי שלה
אחת, שתיים, שלוש, שתוק יפנית
סיני, תעצום עיניים בבת אחת."
מקורו גם בסאו פאולו. אחד המשתתפים נבחר להיות הנחש העיוור ולכן מכוסים את עיניו ומסתובבים עשר פעמים (לא כדאי לעשות מיד לאחר האכילה, הא?).
לאחר מכן, הוא הולך אחרי הקבוצה ומי שנתפס, הופך לנחש העיוור.
זה מגיע מ-Lavras, ב-Minas Gerais. כל שחקן צריך לכתוב רשימה של פריטים בכמה עמודות על פיסת נייר. כדאי לשים עיר, חיה, צבע, מקצוע, מכונית, חלקי גוף של אדם וכו'.
המשתתפים מגרלים מכתב על ידי זריקת אצבעותיהם והשלמת הרשימה במילים שמתחילות בזו המצויירת. הראשון שמסיים את הרשימה צועק "עצור" וכולם מפסיקים לכתוב. מי שיש לו את הניקוד הגבוה ביותר בסיום הסיבובים מנצח.
עוד בדיחה של Minas Gerais, הפעם של Curvelo. שני ילדים עומדים זה מול זה ומחזיקים ידיים.
ואז הם מניפים את זרועותיהם קדימה ואחורה, שרים "ראה, ראה, ראה! ראיתי את ההרצאה של סבא! כמה לוחות ניסרת?".
אחד מהם אומר את המספר, ובלי להרפות את ידיהם, השניים עושים סיבוב שלם עד שהם משלימים את המספר הנבחר.
עם גיר ביד, המשתתפים מציירים כוסית על הרצפה בצורת חילזון. ברגע שהוא מוכן, כל אחד עומד בתור עם חלוק הנחל שלו.
הראשון זורק את האבן על בית מספר אחד ומקפיץ את הבית עם רגל אחת בלבד, עד שהוא מגיע לריבוע שני. היא תצטרך לקפוץ את כל הריבועים בקפיצה באותה רגל.
כשמגיעים לקצה הקפיצה, במרכז הציור, הניחו את שתי הרגליים על הקרקע, הסתובבו ועשו את המסע חזרה עם רגל אחת בלבד. כולם חייבים לחזור על אותו תהליך. בסיבוב השני זורקים המשתתפים את האבן על ריבוע שני וכן הלאה.
ומה הכיף? מי שדורך על הקו או על הבית הקטן שבו נמצאת האבן יצא מהמשחק; לזרוק את האבן במספר הלא נכון; או צועד בשתי הרגליים לתוך בית קטן. המשחק יכול להסתיים רק כשילד אחד נשאר במשחק.
הילדים יושבים במעגל ואחד עומד בחוץ ואומר:
"חם, חם, חם, חם תפוח אדמה... זה נשרף!"
במהלך המשפט, הילדים היושבים מעבירים כדור מיד ליד עד שהם שומעים את
המילה "נשרף". מי שיש לו את הכדור, מחוץ למשחק ומי שנשאר אחרון מנצח.
עוד בדיחה שמגיעה מ-Lavras, ב-Minas Gerais. המשתתפים מניחים 16 גולות על השולחן ומחליטים מי מתחיל את המשחק.
האדם צריך להכות את הביצים אחד עם השני ומי שקולע הכי הרבה מנצח.
המשתתפים צריכים לקחת שתי רצועות בד שונות. שני ילדים עומדים זה מול זה במעגל ועוצמים את עיניהם. משתתף אחר מתקן פס על גב כל אחד בעזרת מסקינטייפ. ואז הילדים פוקחים את עיניהם ומניחים את זרועותיהם מאחוריהם. האדם הראשון שגילה את צבע הבד המחובר לגב היריב מבלי להשתמש בידיו או לעזוב את המעגל מנצח.
זה מגיע מבירת סאו פאולו. המשתתפים יצטרכו מחבט, כדור טניס ובסיס שיכול להיות פחית סודה.
שני ילדים הם הפוגעים ששומרים על מחבט העץ המגן על הבסיסים. האחרים הם מגישים שצריכים להפיל את הבסיס עם הכדור או בעיטות.
אם הם יכולים לפרוץ את הגנת החובטים ולהפיל את הבסיס, הם שומרים על המחבט. אם החובטים פגעו בכדור חמש פעמים, הם מנצחים את המשחק ומחליפים מקומות עם המגישים.
בשטח המחולק לשני שדות, בתחתית כל חלל יוצרים עיגול ומקובעים דגל לכל צוות.
שתי הקבוצות צריכות לתכנן אסטרטגיה לחצות את המחנה היריב ולגנוב את הדגל מבלי להיתפס. מי שנלכד קפוא בשטח האויב ויכול לזוז רק כשמישהו בצוות נוגע בו.
הקבוצה שתרימה ראשונה את דגל הקבוצה היריבה מנצחת!