עם התחזקות התעשייה במהלך המאה ה-19, נוצר מעמד חברתי חדש: מעמד הפועלים התעשייתי או הפרולטריון. ההתרחבות התעשייתית משכה אלפי עובדים כפריים לערים בחיפוש אחר עבודה וחיים טובים יותר. עם זאת, יציאה זו למרכזים עירוניים גדולים גרמה לסדרה של תמורות חברתיות. בנוסף להתנפחות הערים שלא היו ערוכות מבנית לקלוט את המספר הרב הזה של תושבים חדשים, התנאים הנוראים חיים ועבודה של עובדים ישפיעו על הופעתם של אגודות, איגודים ומפלגות פוליטיות המוכנות להילחם למענם זכויות.
ההתרחבות התעשייתית המהירה יצרה צורך במספר רב של עובדים, אולם הפסילה מהעובדים הללו התכוונו שהם קיבלו שכר נורא ונלכדו בקצב המתיש שנכפה על ידי בוסים. בסביבה מתוחה זו התפתחו שלושה זרמי מחשבה חשובים: ה לִיבֵּרָלִיוּת, O סוֹצִיאָלִיזם וה אנרכיזם.
ראה עוד
מדענים משתמשים בטכנולוגיה כדי לחשוף סודות באמנות מצרית עתיקה...
ארכיאולוגים מגלים קברים מדהימים מתקופת הברונזה ב...
אידיאולוגיה זו מקורה במחשבות של פילוסופים של נאורות ג'ון לוק, מונטסקייה ואדם סמית'. הליברליזם הפוליטי הגן על חלוקת הסמכויות, הזכות לחיים, שמירה על רכוש פרטי וחופש הביטוי. הליברליזם הכלכלי התנגד להתערבות המדינה בכלכלה, הגן על סחר חופשי ועודד תחרות חופשית. עבור מגיני האידיאולוגיה הזו, המדינה לא צריכה להתערב ביחסים בין מעסיקים לעובדים.
הסוציאליסטים דגלו בשינוי נוקשה ביחסים החברתיים על מנת לשים קץ לאי השוויון שמקדם המאבק המעמדי. בניגוד לליברלים, מגיני האידיאולוגיה הזו שאפו לשים קץ לעוני ולניצול העבודה הפרולטרית. זרם זה מחולק לסוציאליזם אוטופי וסוציאליזם מדעי.
היוצרים של אידיאולוגיה זו היו ההוגים צ'ארלס פורייה ורוברט אוון. הם כונו סוציאליסטים אוטופיים מכיוון שהם האמינו שאפשר להתקין סוציאליזם באמצעים שלווים. מבחינתם אפשר היה להתגבר על אי-שוויון חברתי אם היה שיתוף פעולה בין הבורגנות לפרולטריון. השניים מתחו ביקורת קשה על האינדיבידואליזם הבורגני, עבורם החברה האידיאלית תהיה חברה שנוצרת על ידי קהילות שבהן כל הפרט יעבוד על מה שנותן לו הכי הרבה הנאה, יש לחלק את ההכנסה שנוצרת מעבודתו בהתאם לצרכים של כל אחד. מערכת יחסי עבודה זו כונתה פלנסטריות, ולפי יוצריה, הצלחת ה המפעל יהיה בהכפלה עבור כל אזורי הארץ עד שיהפוך לחלוטין סוֹצִיאָלִיסט.
הם הגנו על תחרות והגנו על שיתוף הפעולה כאמצעי להשגת שוויון חברתי. הם הטיפו לתנאי עבודה טובים יותר במפעלים ושכר טוב יותר.
קרל מרקס ופרידריך אנגלס, פילוסופים גרמנים היו תומכיה של אידיאולוגיה זו המכונה סוציאליזם מדעי. מבחינתם, התגברות על קונפליקטים מעמדיים הייתה יכולה להתגבר רק באמצעות חקירה אינטנסיבית של החברה ובעיותיה. הם הסתמכו על לימודי פילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה וכלכלה, השקיעו בהתבוננות בתנאי החיים של מעמד הפועלים כדי לחפש פתרונות לדילמות שלהם. ב-1848 הם פרסמו את המניפסט הקומוניסטי.
עבור שני הפילוסופים, ניתן היה להתגבר על סתירות חברתיות רק באמצעות מהפכה חברתית. את המהפכה הזו צריך להוביל העובדים, להשלים את השלב המהפכני, לקבל את השלטון בכך שהם יזמו דיקטטורה של הפרולטריון, שהיתה אמורה להישאר עד להכחדת כל אי השוויון חֶברָתִי. עם סיום ההבדלים החברתיים, הסוציאליזם יפנה את מקומו בהדרגה קוֹמוּנִיזם, שבה תנצח חברה חסרת מעמדות, שכן הם אלו שמקדמים ניצול.
הספר שכותרתו קפיטל הוא אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של מרקס, שבה הוא מותח ביקורת קשה על השיטה הקפיטליסטית. בעבודה זו הוא מדבר על ערך מוסף, שיהיה העושר שייצר העובד וניכסו על ידי הבוס.
בדומה לסוציאליסטים, האנרכיסטים גינו את קיומם של מעמדות חברתיים, ניצול עבודתו של העובד וריכוז העושר בידי מיעוט. הם טענו שבחברה שוויונית יותר, אזרחים יכולים לחיות באושר ולפתח את הפוטנציאל שלהם.
בניגוד לסוציאליסטים שהציעו את קיומה של מדינה בראשות עובדים, אנרכיסטים דגלו בהרס מוחלט של המדינה. הם היו נגד כל סוג של ממשלה, במקור המילה אנרכיה פירושה היעדר כוח. אידיאלים אנרכיסטיים התפשטו באופן אינטנסיבי ברחבי אירופה, במיוחד בתקופות משבר. אידיאולוגיה זו הגיעה לברזיל יחד עם מהגרים אירופים בסוף המאה ה-19. היא השפיעה ישירות על היווצרות תנועות העבודה בארץ בשנים הראשונות של המאה ה-20.
לורנה קסטרו אלבס
בוגר לימודי היסטוריה ופדגוגיה