אלכס בירד הוא מורה בדרום לונדון. במצוקה מהסטגנציה של המקצוע, הוא הלך לחפש רעיונות חלופיים לעבודתו.
לאור זאת, הוא נסע ליותר מ-20 מדינות, ביקר בבתי ספר ושיפר כלים ושיטות חדשניות עבור מאתגרהוראה של המאה ה-21.
ראה עוד
תוכנית 'אטלנטיקס' לוקחת נשים שחורות, ילידים וקילומבולה ל...
אושר: סמסונג באמת מייצרת מסכים מתקפלים עבור...
הספר לומדים מלידה טבעית הוא התוצאה של המסע הזה. בירד צירף בו דוגמאות ידועות לשמצה והרהר בסוגיות המרכזיות עמן יתמודד תחום החינוך בעשורים הבאים.
"יצירתיות, יכולת פתרון בעיות וחשיבות המורים הם האתגרים הגדולים של בתי הספר. וכל זה בעיצומו של הלא ידוע הגדול של איך להתמודד עם טכנולוגיות חדשות ובינה מלאכותית", הדגיש.
ראה למטה את עמדתו של הפרופסור הלונדוני בראיון ל-BBC News Mundo, לרגל פסטיבל היי, בקרטחנה, קולומביה.
כאשר לימד שיעורים בבית ספר בדרום לונדון, ברחוב קנט, אלכס בירד הבחין שהוא עשה את הטעות באימוץ שיטות מיושנות בתהליך ההוראה, זו הייתה הראשונה שבהן.
"הבנתי שאני מיישם את השיטות שבהן השתמש סוקרטס באגורה, לפני כ-2,000 שנה, כדי ללמד ילדים שהיו להם טלפונים סלולריים וחיו בעתיד", אמר.
האתגר השני עוסק במיקוד שתחום החינוך צריך לתת ביחס לעתיד. כך, המורה בכיתה בסופו של דבר מלמדת את הילדים איך לעבור מבחן.
מורים צריכים אוטונומיה ומקצועיות. אי אפשר להאשים אותם בהכשרת צעירים לביצועים מתחת לציפיות.
"אני מאמין שעלינו להפוך את המורה לאחד האנשים החשובים בחברה. כי בסופו של יום הם אלה שיעצבו את היצירתיות שלנו, את הלכידות החברתית שלנו, שיניחו את היסודות שיובילו ליצירת כלכלה חזקה ובת קיימא", הדגיש אלכס בירד.
לסיכום, אלכס בירד טוען שילדים צריכים שלושה דברים. "הראשון הוא ללמוד לחשוב, אבל בצורה שתואמת את אתגרי העתיד". כאן מגיעה הביקורתיות והתפקיד שהם שואפים לשחק בעולם.
"השנייה היא ללמוד איך לפעול, אבל מעל הכל, איך להיות אנשים יצירתיים". מול אתגרים רבים, כמו אתגרים סביבתיים וחברתיים, יש להם צורך לפתח יצירתיות וללמוד לעבוד בעזרת טכנולוגיות חדשות.
"והשלישית היא ליישם את היצירתיות הזו בפתרון הבעיות שהעולם המודרני מציג". זאת, על מנת לדאוג לעצמם ולקרובים להם, בעיקר בעבודה על אינטליגנציה רגשית ואמפתיה.
בספר לומדים מלידה טבעית נדון תפקיד החינוך בסיוע לחפש את "המשמעות של הדברים שאנו עושים".
בדרך זו, כמה דברים שינו את הדרך בה אנו מבינים את החינוך, זאת באמצעות מחקר שנעשה על ידי פסיכולוגיה, התפתחות מוקדמת ואפילו מדעי המוח.
מול זה, מדענים קוגניטיביים הגיעו למסקנה שקיימת היררכיה של חוויות, שתוצאותיה מובילות ללמידה.
ההתעקשות על חזרה ושינון מעוררת תגובה רגשית, "כלומר, הם גורמים לך להרגיש נרגש, עצוב, מבולבל וכן הלאה - אתה יכול לשמור יותר ידע מאשר דרך 'דקורבה'", הדגיש.
O חוש הוראה זה אולי קשור לביצוע של עבודה ומקצוע שהוא רוצה ללכת אחריו, אבל עבור בירד זו ראייה מוגבלת מאוד של למידה.
"משהו עשוי להיות מאוד הגיוני עבורך כי זה משהו שאתה אוהב לעשות. זה חשוב לך כאדם".
לכן, אם אתה אוהב מוזיקה, מתמטיקה, שפות, ומתחיל ללמוד את הדברים שאתה אוהב, יש להם משמעות עבורך, בגלל הזהות שלך ודרך הביטוי שלך.
אחת הסיבות לכך שהפרופסור מלונדון החליט לצאת לטיול נבעה מהרהור שלו על שליטה בטכנולוגיות חדשות, רשתות חברתיות והופעתן של ביג דאטה (ניתוח של כמויות נתונים משימוש באינטרנט) בין כל התחומים.
הכוונה הייתה להבין כיצד ניתן ליישם טכנולוגיות חדשות ובינה מלאכותית בהוראה. לא במקרה, היעד הראשון היה עמק הסיליקון.
"שם ראיתי לראשונה מורה לרובוט. וזה לא היה אנדרואיד מול כיתה: זו הייתה, למעשה, תוכנת בינה מלאכותית בתוך סביבת למידה באינטרנט", הוא העיר.
הייתה מעבדה עם מורה וכעשרה ילדים בני חמש מול מחשב עם אוזניות.
באותה מידה שהתוכנית עזרה לתלמידים, היא יכלה גם לקלוט את החוזקות והחולשות של כל אחד מהם, תוך התאמת השיעורים באופן אוטומטי. בסוף הוא היה מעלה תוכנית למידה אישית ומעביר אותה למורים.
"דוגמה נוספת: בשנת 2013, מחקר של בית הספר אוקספורד מרטין גילה כי 700 מקצועות יכולים להיות מוחלפים ברובוטים בעתיד, אבל אף אחד מהם לא עבודות הקשורות להוראה - כלומר בית ספר יסודי, גן ילדים, תיכון ואפילו מורה במכללה - היו עם הימים נספר. וזה נכון. זה קורה כי הוראה היא בהחלט תהליך אנושי", הדגישה המורה.
גם אם קיימים בינה מלאכותית או רובוטים, ה חינוך חסר אינטראקציה אנושית. אנשים לומדים באופן טבעי, אבל הם נולדו ללמוד בחברה. בעתיד יהיו התפתחויות טכנולוגיות רבות, אך הן ישולבו על ידי המורים.
הסיכון הוא שבינה מלאכותית טובה יותר מהמורים הגרועים ביותר בחלקים מסוימים של העולם. בנוסף, ישנה שאלת הבינה המלאכותית זולה, גם אם היא לא עדיפה על החינוך שמורה יכול להציע.
עם זאת, כפי שמציין בירד, זוהי ראייה פסימית של העתיד. הנקודה המהותית היא להשקיע במורים, בהכשרתם, וכתוצאה מכך אנשי מקצוע מיוחדים המסוגלים להתמודד עם כלים טכנולוגיים.
"אני מאמין, קודם כל, בזה הוראה תהיה התפקיד החשוב ביותר של המאה ה-21. אנחנו חיים בעידן שבו משאבי כדור הארץ אוזלים, אוזל לנו כלום", הדגיש.
לפיכך, הדבר היחיד שאינו מוגבל הוא אינטליגנציה אנושית, כושר המצאה וכישורי פתרון בעיות. עם זאת, המורים הם אלה שמעודדים את הפוטנציאל האנושי הזה, ולכן זו תהיה העבודה החשובה ביותר של המאה.
"בעולם האידיאלי שלי, הייתי מכשיר מורים באותו אופן כמו רופאים. כלומר, המורים היו מסיימים את לימודיהם באוניברסיטה ולאחר מכן משלבים שלוש שנים בשילוב הוראה עם ידע של מורים אחרים, מנוסים יותר", הסביר.
לפיכך, פרופסורים לא רק ישכפלו את מה שלמדו באוניברסיטה, אלא יפתחו את העבודה יחד עם פרופסור אחר, וישפרו את הידע שלהם.
O האתגר החינוכי הגדול ביותר באמריקה הלטינית הוא אי שוויון, משווה את הרמה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר. אי השוויון הזה, שעוד יותר ברור בין מרכזים עירוניים לאזורים כפריים, צריך לקבל התייחסות מקיפה ודחופה.
אתגר פוטנציאלי נוסף הוא דמוקרטיזציה של הגישה לחינוך הוא חינוך איכותי.
לבסוף, הנקודה השלישית והקריטית ביותר היא המורים. "אנחנו צריכים לפתור את בעיות ההכשרה, אבל לא רק את זה, של ההכשרה, של קידום המקצוע, כדי שלא ישנו את הכיתה לעבודות בשכר טוב יותר", הזהיר.
עוד מהאתגרים העומדים בפני אמריקה הלטינית הוא הקושי, או כמעט חוסר האפשרות, של אוכלוסיית אזורים מסוימים לגשת למרכזים עירוניים.
לאור זאת, צריך ליצור מודלים חדשים כדי שילדים וצעירים יוכלו לקבל חינוך איכותי במקומות אליהם המורה לא יכול להגיע.
"והדוגמה של אקדמיית חאן זה טוב מאוד כי זה מצליח להשתמש נכון בטכנולוגיות חדשות כדי ליצור פרויקטים של חינוך מרחוק, שעובד טוב מאוד ויכול לתרום לביצועים טובים של התלמידים", העיר.
"אנחנו מתקדמים לעבר חברה שחולקת את הרעיונות שלה, המבוססת על מקור ידע בלתי מוגבל", אמר.
עבור המורה, אחת הבעיות הגדולות של מערכת החינוך הנוכחית היא לספק תחרות מתמשכת בין התלמידים. תרגול זה יוצר סביבה סגורה, עם מעט יצירתיות וחוסר שיתוף פעולה, פריטים שצריכים להיות בסיסיים לעולם.
אנו מדמיינים אתגרים שניתן להתגבר עליהם רק באמצעות שיתוף פעולה ודמיון אנושי. לפיכך, יש צורך באנשי מקצוע המסוגלים לפתח אינטליגנציה קולקטיבית, בנוסף לאינטליגנציה הפרטנית.
"יש כמה מחקרים רציניים מאוד שמדגימים את היעילות של מערכות פתוחות, שבהן מעודדים יצירתיות, שבהן נוצרים יותר רעיונות. וזה מה שהטבע עצמו מלמד אותנו: ככל שחיה גדלה, היא מצליחה להיות הרבה יותר יעילה בכל הנוגע למימוש ולתעל האנרגיה הדרושה לה כדי לשרוד", אמר.
*עם מידע מ-BBC News Mundo
קראו גם: MEC מפרסמת טקסט עם הנחיות חדשות להכשרת מורים