זה שהחברות הגדולות באינטרנט שוכרות עובדים יוצאי דופן זה לא דבר חדש. לחלקם אפילו הכשרה אקדמית באוניברסיטאות הטובות בעולם. הרווארד, סטנפורד, MIT וקיימברידג' מהווים חלק מאנשי המקצוע המבוקשים ביותר בתחום הטכנולוגיה.
עם זאת, תואר אקדמי אינו הדרך היחידה להצטרף לאחת החברות הגדולות. סקר שנערך בארצות הברית הראה שחברות כמו יבמ, גוגל ואפל נותנות עדיפות לכישורים וניסיון ספציפיים, לרעת התארים.
ראה עוד
תוכנית 'אטלנטיקס' לוקחת נשים שחורות, ילידים וקילומבולה ל...
אושר: סמסונג באמת מייצרת מסכים מתקפלים עבור...
המחקר נעשה על ידי דלת זכוכית, מנוע חיפוש עבודה מקוון. 15 חברות גדולות בצפון אמריקה נרשמו, כולל שלוש שכבר הוזכרו, שיש להן הזדמנויות פתוחות, אך אין להן השכלה אוניברסיטאית חובה.
אבל ראוי להזכיר, זה לא אומר שחברות מוכנות לוותר על הסמכה. במקום זאת, כדי להתקבל לעבודה, על המועמדים להיות בעלי כישורים מתאימים לתפקיד. כך הוא יכול להתקבל גם אם אין לו תואר אוניברסיטאי.
במקרה של אפל ישנה הערכה, בעיקר, לחוויות המועמדים, לא משנה אם זה בחברות אחרות או באוניברסיטה. IBM, החברה הרביעית בעלות הערך בעולם ב-2018, בוחנת מיומנויות שפותחו בעבודות קודמות, במאמץ עצמי או ב-bootcamps, שהן תוכניות למידה סוחפות.
בראיון שנערך לאחרונה ל-CNBC, סגנית הנשיא לטאלנט של IBM, ג'ואנה דאלי, שיתפה את התכונות הרצויות ביותר של החברה. בשל כך, כ-15% מעובדי IBM בארצות הברית אינם בעלי השכלה גבוהה.
המקרה של גוגל קצת שונה. זה בגלל שהחברה השנייה הכי שווה בעולם נוצרה בגבולות אוניברסיטה, סטנפורד. המייסדים סרגיי ברין ולארי פייג' נפגשו במוסד כשחיפשו דוקטורט במדעי המחשב.
במהלך שנות חייה הראשונות של גוגל, לחברה היו הרבה יותר מאפיינים של סביבת האוניברסיטה מאשר לארגונית. זה בא לידי ביטוי הן במרחבים הפיזיים והן בתרבות הפנימית. זה בדיוק מה שמשך כל כך הרבה צעירים מוכשרים.
בתחילה התקבלו לעבודה רק אנשי מקצוע מהאוניברסיטאות הטובות ביותר, ובעלי הציונים הטובים ביותר. היום, התרבות כבר לא אותה תרבות. בעוד שגוגל ממשיכה להעריך תארים אוניברסיטאיים, הם כבר לא דרישה חובה להעסקה. העדיפות כעת היא יכולת קוגניטיבית כללית, לא מנת אינטליגנציה.
אחד הגורמים המרכזיים מאחורי השינוי במיצובן של חברות אמריקאיות הוא הקושי במילוי משרות פנויות, בעיקר בחברות טכנולוגיה גדולות. לפיכך, כאשר מחפשים כישרונות, המגמה היא שקורות החיים הטובים ביותר לא תמיד מבטיחים את הביצועים המקצועיים הטובים ביותר.