התנאי אפרטהייד מתייחס למשטר ההפרדה הגזעית שהתרחש בדרום אפריקה בין 1948 ל-1994.
עם עלייתה של המפלגה הלאומית, נכנסה לתוקף מדיניות גזעית שהעדיפה את המיעוט הלבן שהחזיק בכוח הכלכלי והפוליטי במדינה.
ראה עוד
מדענים משתמשים בטכנולוגיה כדי לחשוף סודות באמנות מצרית עתיקה...
ארכיאולוגים מגלים קברים מדהימים מתקופת הברונזה ב...
המפלגה הלאומית, שהורכבה מהאליטה הלבנה, הכתיבה כללים ששאר האוכלוסיה חייבת לציית להם בקפדנות - הרוב השחור העצום.
מציאות זו השתנתה לאחר עלייתו של נלסון מנדלה לשלטון ב-1994, כאשר משטר ההפרדה הגיע לסיומו.
המדיניות של הפרדה גזעית נעשה רשמי ב-1948, עם עליית המפלגה הלאומית החדשה לשלטון.
המשטר חווה התחזקות בין שנות ה-60 ל-1970, וכתוצאה מכך נכחה התנגדות עזה.
המפלגה השקיעה במערכת של דיכוי ומעקב על מנת לשמור על ממשלתה ועל האידיאלים של עליונות גזעית לבנה.
נאסרו נישואים בין אנשים לבנים ושחורים וכן יחסי מין, שאם התגלו, האנשים המעורבים נענשו במאסר.
רק האליטה הלבנה החזיקה בתפקידים הגבוהים ביותר בממשלה ובפרלמנט. באותו אופן, האדמות היצרניות היו בשליטתם.
השחורים היו כוח עבודה זול בתעשיות, במכרות ובמשקים. הם לא יכלו לנוע בחופשיות ברחבי הארץ, כשהם נשלטים על ידי מסמכי זיהוי רבים, התנהגות בטוחה ואישורים.
בירוקרטיה הייתה הדרך שמצאו מנהיגים אפריקאים לשלוט בתנועת גברים ונשים שחורים ברחבי המדינה.
מדיניות ההפרדה הגזעית הייתה נוכחת במרחבים המגוונים ביותר של דו-קיום בארץ דרום אפריקה. תחנות אוטובוס ותחבורה ציבורית הופרדו לפי צבע עור.
פארקים, כיכרות וחופים תוחמו גם נקודות גישה לאוכלוסייה השחורה, כמו גם ספריות, מסעדות, ברים ומזרקות שתייה. לבסוף, כל הסביבות היו מסומנות באכזריות של הפרדה גזעית.
דרום אפריקאים לא קיבלו באופן פסיבי אמצעים כאלה. הם הגיבו בדרכים שונות, מה שגרם להיווצרות האיחוד של דרום אפריקה.
לשחורים החלו לקיים את הארגון הייצוגי העיקרי שלהם עם הקמת הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC), בתחילת המאה ה-20.
בשנות ה-20 קודמו שביתות בהשתתפות יותר מ-40 אלף כורים ברחבי דרום אפריקה. בשנות הארבעים אורגנו למעלה מ-40 שביתות בהשתתפות יותר מ-60,000 איש.
עם זאת, עם עליית האפרטהייד, ההתנגדות השלווה נדחקה הצידה, ופנתה את מקומה לתנועות חמושות בראשות נלסון מנדלה (1918–2013).
טבח שיפרוויל (1960) התאפיין במחאה נגד החוק שאילץ את הדרום אפריקאים השחורים להשתמש בחוברת שתוחמת את המקומות שבהם הם יכולים להגיע.
בפרק השתתפו השוטרים שירו לעבר קבוצה של חמשת אלפים איש. זה היה הטריגר לתחילת ההתנגדות.
ב-1976 המשטרה מגיבה באלימות נגד מחאת סטודנטים ביוהנסבורג. בדיכוי זה נהרגו כ-600 מפגינים ונגזרו 13,000 מעצרים.
מנהיג התנועה, סטיב ביקו, עונה ונהרג. הפעולה הדרום אפריקאית הזו זכתה לביקורת חריפה והמדינה החלה לסבול מלחץ האו"ם (או"ם). לפיכך, שנות ה-80 מסומנות בהכפשה עולמית שגרמה לדרום אפריקה להפסיד השקעות גבוהות.
נלסון מנדלה היה ההתייחסות העיקרית למאבק באפרטהייד. הוא נעצר ב-1962, וב-1964 נידון למאסר עולם. הוא היה עצור עד 1990.
לאחר שחרורו, הוא נבחר לנשיא דרום אפריקה ב-1994, מה שסימן את סופה של חוקיות ההפרדה הגזעית במדינה.
למידע נוסף בכתובת:
