אין ספק שהאפשרות ללמוד באמצעות משחק גורמת לתלמידים להיות הרבה יותר נרגשים ומעורבים בפעילויות המוצעות בבית הספר. בשנים הראשונות של החינוך, מקובל מאוד שמורים משתמשים בשיטות אלו כדי לעבוד על מושגים ותכנים רבים.
העובדה שילדים מתחברים יותר ויותר לטכנולוגיה היא לא חדשות לרוב המחנכים. כדי לעקוף את המצב בבית הספר, משחקים מסורתיים הם דרך להעיר אותם החשיבות של עבודה כצוות, כיבוד המגבלות של עמיתים וביצוע תרגילים גופניים.
ראה עוד
חינוך נוער ומבוגרים (EJA) הוא שוב בראש סדר העדיפויות הפדרלי
ביצועי המורים הם גורם מפתח להכלה מלאה של תלמידים...
במאמר זה אנו עוסקים בנישה ספציפית של פעילויות: הם המשחקים של פעם לעשות עם ילדים. אפשר לעשות אותם בעיקר בסביבת בית הספר, שכן הם בקבוצה, אבל שום דבר לא מונע מהם לעשות אותם בבית, עם בני דודים, אחים, שכנים וחברים.
בנוסף לכל זה, הם יכולים לשמש כלים פדגוגיים בכל הנוגע להצגת תכנים שונים לתלמידים: ניתן לעבוד צבעים, מספרים, חשיבה לוגית, קואורדינציה מוטורית, שיווי משקל, תפיסת גוף, מושג ניצחון והפסד, יישום חוקים ועוד ועוד. יותר.
בדוק את הרשימה הזו משחקים ובילויים לעשות עם ילדים ש- Escola Educação הכין כהצעה למורים, הורים ובני משפחה, שאולי אפילו השתתפו במשחקים כאלה בילדותם.
זהו משחק מצוין ללמד מספרים, וכתוצאה מכך, את הרצף המספרי. הסיבה לכך היא שהצעד הראשון למשחק הופסקוץ' הוא לצייר שביל על הרצפה, מחולק לחללים ממוספרים. לשחק זה מאוד פשוט.
במיקום בתחילת השביל, הילד יזרוק חלוק אבן על הבית הראשון, מבלי לזרוק אותו או על קו השביל. אם זה יקרה, היא תאבד את התור שלה לאדם הבא בתור. המטרה היא לקפוץ על רגל אחת, בלי לדרוך על האבן, ובלי לאבד שיווי משקל.
בדרך חזרה, הילד צריך להרים את חלוק הנחל ולזרוק אותו לבית השני, ולעשות את אותה ההליכה הלוך ושוב. וכך הלאה עד המספר האחרון. מי שמסיים את הדרך ראשון מנצח במשחק.
עבור משחק זה, בדרך כלל הכיתה מחולקת באופן שווה לשתי קבוצות. כל אחד מהם ממוקם בחצי אחד של המגרש, מחולק בקו. המטרה של מי שהכדור בידיו היא לפגוע בשחקנים של הקבוצה היריבה.
כדי שהוא "יישרף" הכדור צריך לגעת בו ואז ליפול ארצה. אם השחקן יצליח לחטוף את הכדור, הוא יישמר והמשחק ימשיך כרגיל. כשהם מוטבעים, אנשים הולכים לחלק האחורי של הקבוצה היריבה, מה שנקרא בית הקברות, משם הם יכולים גם לנסות לפגוע ביריבים.
הקבוצה ש"שורפת" ראשונה את כל היריבים מנצחת במשחק. צריבה, בנוסף לפעילות גופנית, אידיאלית לעבודה על תפיסת הגוף, יצירה אסטרטגיות, הערכת עבודת צוות ושיתוף פעולה כגורם להשגה מטרות.
מצוין להתעוררות יצירתיות, זהו משחק מאוד מסורתי ומהנה שניתן להשתמש בו בכיתה כדי לגוון, ואפילו לחדש, פעילויות יומיומיות.
מלכתחילה, אחד התלמידים ייבחר כמאסטר. אחד החלקים הטובים ביותר, המסוגל לזיכרון עבודה, הוא הדיאלוג שמתחיל את המשחק.
המאסטר יגיד "בוקה-דה-אובן". שאר התלמידים צריכים לענות: "תנור". המאסטר מדבר שוב ואומר "לוקח את העוגה". האחרים יענו "עוגה". בחזרה למאסטר, הוא יגיד "האם תעשה כל מה שהמאסטר שלך אומר לך?". שאר הכיתה עונים, "נעשה!"
בתיקון תשובה זו, המאסטר ייתן פקודה לחברים לכיתה. כאן נכנסת לתמונה היצירתיות. ככל שהסדר יהיה יותר יצירתי, המשחק יהיה מהנה יותר. כדי לעזור בזמן זה, אם הילדים צעירים מאוד, המורה יכול להכין רשימה עם כמה הצעות.
כדאי לקפוץ על רגל אחת למקום מסוים ולחזור, לחפש צעצוע או כל פעילות אחרת. מי שיצליח להשלים את המשימה ראשון יהיה המאסטר הבא.
אחת מאפשרויות הלמידה היא ביחס ליצירת אסטרטגיות ושיפור החשיבה של הילדים. זה יכול להיעשות אפילו בכיתה. כדי להופיע, תלמיד יסגור את עיניו או את גבו, בעוד שהאחרים יסתירו חפץ.
ואז הוא ייצא לחפש את מה שהוסתר. עמיתים יכולים לתת טיפים רק עם הביטויים "חם" ו"קר". כדי להוסיף להנאה, הם יכולים להשתמש בווריאציות כגון "קר" או "חם". ברגע שהוא מוצא את החפץ, ילד אחר משתלט, כל עוד הוא מעוניין במשחק.
כפי שהשם מרמז, ניתן להשתמש במשחק כאשר מלמדים צבעים לילדים בגן. בנוסף, זה יכול להיות מכשיר חשוב לעורר את התפתחות תשומת הלב של הקטנים.
המורה יבחר כל אחד מהצבעים, וכל האובייקטים שנמצאים בסביבה יעבדו כמקוופים. המשחק עובד כך: אחד התלמידים ייבחר להתחיל את המשחק, הוא ייקרא מפקד ויתמקם מול חבריו לכיתה
כדי להתחיל את המשחק, הוא יגיד "פיל צבעוני קטן" והאחרים יענו "איזה צבע?". התלמיד יוכל לבחור כל צבע, והאחרים יצטרכו לצאת לחפש חפצים עם הגוון הזה למגע. אם המפקד יצליח לגעת באחד מעמיתיו לפני שהוא על הפייק, הוא ייתפס. מי שיישאר אחרון יהיה המנצח.
הדבר הטוב במשחק הזה הוא שאין לו מנצח, כלומר כל ילדי הכיתה יכולים להשתתף בלי ההרגשה הזו שהם הפסידו במשחק. בנוסף, הוא אידיאלי לעבודה על זריזות, תנועה ושיווי משקל.
כדי לשחק, יש צורך במרחב קצת יותר גדול מגבולות הכיתה, האידיאל הוא בית הספר או החצר, למשל. אחד התלמידים ייבחר כתופס. כל האחרים חייבים לברוח ולהשתופף. אם התופס יצליח לתפוס עמית שעומד, הוא יעבור את עמדתו. המשחק נמשך כל עוד כולם נרגשים.
עבור תלמידים קצת יותר מבוגרים, שכבר למדו לכתוב, סטופ הוא משחק מאוד מעניין, וגם מהנה. באמצעותו אפשר ללמד שמות של ערים, מדינות, מכוניות, פירות, אנשים וכל מה שהדמיון שולח.
כדי לשחק, אתה צריך רק דף נייר ועיפרון או עט. הגיליון יחולק לעמודות, עם הקטגוריות שלהן. כדאי להשתמש באלו שתוארו לעיל וגם בהצעות של תלמידים. המורה תבחר אות והילדים יצטרכו למלא את הטבלה באמצעות מילים שמתחילות באות זו בלבד.
לאחר זמן מה הוא יגיד "עצור!" ותלמידים מפסיקים לכתוב מיד. ניתן לבצע תיקון ביחד. מי שיש לו את הניקוד הגבוה ביותר מנצח.
זה אחד שדורש קצת יותר מקום. מיועד לתלמידים בני שבע ומעלה, ניתן להשתמש בו בשיעורי חינוך גופני לפיתוח זריזות, רוח צוות, שיווי משקל ומודעות לגוף.
הכיתה תחולק שווה בשווה לקבוצות ובמקום המשחק יוגרל קו הזינוק ועוד אחד במרחק של כ-15 צעדים משם יהיה קו הסיום. לכל צוות יהיה תיק, חשוב שיהיה עמיד.
ממוקם בהתחלה ולובש את התיק, התלמיד הראשון הולך לקו הסיום וחוזר, מגיש את התיק לחבר הבא לקבוצה. הקבוצה שמסיימת את הקורס ראשונה מנצחת במשחק.
