א רובוטיקה חינוכית, הנקראת גם רובוטיקה פדגוגית, משתלבת בחידושים הטכנולוגיים הנהוגים בחינוך. בין אם לתלמידי בית ספר יסודי או תיכון, תרגול זה מותאם לפיתוח מיומנויות המבוקשות מאוד בקרב אנשי מקצוע עתידיים.
מאז שוק העבודה סטודנטים אלה מתכוננים הוא כבר לא כמו כן, ההוראה צריכה לעמוד בקצב הדרישות החדשות, להעצים את התלמידים, כולל מהחינוך בסיסי.
ראה עוד
חינוך נוער ומבוגרים (EJA) הוא שוב בראש סדר העדיפויות הפדרלי
ביצועי המורים הם גורם מפתח להכלה מלאה של תלמידים...
בנוסף, פעילויות רובוטיקה חינוכית מספקות שורה של יתרונות החורגים הרבה מעבר לידע תיאורטי-מעשי. במהלך השיעורים, התלמידים עובדים על מושגים חשובים, כמו חשיבות עבודת צוות, דמיון, יצירתיות, סבלנות, התמדה ועוד רבים אחרים.
א רובוטיקה חינוכית היא מתודולוגיית הוראה שמטרתם לעורר את התלמיד לבנות את הידע שלו מתוך מימוש של פעולה קונקרטית. כלומר, זה מספק האימון של ידע תיאורטי, באופן עקרוני, במתמטיקה ובפיזיקה, אבל שום דבר לא מונע לעבוד עליו בצורה רב-תחומית.
גירוי זה לפעולות מעשיות גורם לתלמידים לפתח את היכולת לפתור בעיות מוצעות, שנע בין עמידה בכישורים החדשים שדורש שוק העבודה, שמגייס יותר ויותר אנשים עם פוטנציאל גבוה יְצִירָתִי.
שיעורי רובוטיקה, כמרכיב לימודי או חוץ לימודי בבתי ספר ציבוריים ופרטיים רבים ברחבי ברזיל, מתבצעים על ידי עבודה עם הערכות הוכן על ידי חברות באזור, או על ידי גרוטאות, אשר בשילוב מנועים וחיישנים הניתנים לשליטה באמצעות תוכנה, מאפשרים להרכיב רובוטים עם אינספור פונקציות.
הפרופסורים של הדיסציפלינה מתחילים מידע שיושם בעבר על הסטודנטים, ומתוך כך הם ייצרו את מצבים בעייתיים, תמיד מעורר רפלקציה ויצירת קשר עם מה שלימדו ולחיי היומיום של תלמידים. אז הפוקוס העיקרי הוא למידה מתוך עשייה.
למרות היותו במגמת עלייה לפני כמה שנים, כל מי שחושב שזה רעיון חדש טועה. באמצע שנות ה-60, המתמטיקאי האמריקאי, סימור פאפרט, בהשראת הקונסטרוקטיביזם של ז'אן פיאז'ה, הציע להשתמש במחשבים ככלי לשיפור תהליך הלמידה של יְלָדִים.
מבלי להתייחס ברצינות רבה מדי, שכן באותה תקופה מחשבים אישיים היו רחוקים מלהיות מציאות עבור רוב האוכלוסייה, הוא בילה שנים בפיתוח תיאוריית הקונסטרוקציוניזם בעודו פרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), בארצות הברית. מאוחד.
באמצעות מחקר זה, בשנת 1980, הוא הציג את צב הקרקע, שהיה לא יותר מרובוט שהשתמש בתכנות, שנוצר גם על ידו, בשפת הלוגו. מאוד נגיש לילדים, דרך המחשב הצליחו לצייר דמויות גיאומטריות שונות.
למרות שדומה מאוד לקונסטרוקטיביזם של פיאז'ה, הקונסטרוקציוניזם של פאפרט מצטיין בביצוע פעולה קונקרטית, שמביאה למשהו מוחשי. בדיוק החזון הזה השפיע בשנים האחרונות על אלפי בתי ספר ברחבי העולם.
אחד מ מטרות עיקריות של רובוטיקה חינוכית, כפי שכבר הוזכר, היא הגירוי לתלמידים לראות בפועל מה הם לומדים במהלך השיעורים. אבל לא עוצר שם. היא מסוגלת להציב את התלמיד במרכז הלמידה שלה, מה שהופך נושאים שנשנו לנחלת העבר.
נקודת מפתח נוספת היא תִכנוּן וה ביצוע של פרויקטים. המשמעות היא שבנוסף למשמעת, התלמידים לומדים לעבוד כצוות, מתוך ידיעה שרעיונות שונים יכולים להשלים זה את זה ולהנחות פתרונות שלא חשבו עליהם קודם לכן.
הרבה מעבר למושגים של פיזיקה ומתמטיקה, השיעורים מאפשרים פיתוח של כישורים מנטליים זה מ נימוק לוגי, משפר את הקואורדינציה המוטורית, מעורר סקרנות וגורם לתלמידים להתגבר על המגבלות של עצמם.
עם זאת, כדי שהלמידה תהיה יעילה והגיונית, מנהלי בית ספר צריכים להבין אותה בהקשר שלה. טוטאליות ולא רק כהכללה של טכנולוגיה בכיתה, תוך סיכון של אי השגת התוצאות צָפוּי.
גם פרופסורים באזור צריכים להיות בהכשרה מתמדת, לא רק לגבי חדשות ב רובוטיקה, אבל גם לגבי דידקטיקה וכל מה שמסוגל להעשיר את חווית הפעילות בכיתה של הכיתה.
כדי לעבוד על החלק התיאורטי של חינוך רובוטיקה, מורים עושים שימוש בערכות המאפשרות להרכיב רובוטים ולתכנת אותם לביצוע פעולות.
אלה כוללים בדרך כלל תוכנה, חומרה ותיעוד. מבחינת תוכנה, שתי שפות תכנות הן הנפוצות ביותר בערכות. אחת מהן היא שפת התכנות הטקסטואלית, אותה ניתן לפתח עבור הערכה עצמה, אך מבוססת על תכנות בג'אווה, למשל.
אפשרות נוספת היא שפת התכנות הגרפית, שבה תוכניות נבנות על ידי התלמידים באמצעות האינטראקציה שלהם עם אלמנטים ויזואליים, כמעט תמיד באמצעות פעולות עם העכבר.
לגבי החומרה, בעצם היא מורכבת משלושה מבנים בסיסיים:
לבסוף, התיעוד כולל, בנוסף למסמכים הטכניים עצמם, את המדריך למשתמש ואת חומר התמיכה הפדגוגי.
בין ערכות ה-Educational Robotics הבולטות ניתן למנות את Arduino, Modelix Robotics ולגו.
למרות היותו נוהג שהחל בברזיל בשנת 1978, מ-2002, בתמיכת הממשלה הפדרלית, אולימפיאדות המדע תפסו מקום מכריע בתכנון השנתי בבתי ספר ברחבי העולם. מדינה.
משרד החינוך (MEC) בשיתוף הקרן הלאומית ל פיתוח החינוך (FNDE), משרד המדע והטכנולוגיה (MCT) והמועצה הלאומית למדעי ו טכנולוגי (CNPq).
אולימפיאדת הרובוטיקה הברזילאית (OBR) היא אחת מהן, אשר על פי הודעתה, שואפת "לשמש כמכשיר עבור שיפור החינוך היסודי והתיכוני, כמו גם זיהוי צעירים מוכשרים שניתן לגרות לקריירה טכני-מדעי".
הוא מתקיים מדי שנה מאז 2007, בכל שנה כשהבמה הלאומית מתקיימת במדינה אחרת. עם הזמן הוא עבר שינויים חשובים במבנה שלו, אך מבלי שהדבר ישפיע על הגידול האקספוננציאלי במספר המנויים.
במהדורה הראשונה שלו נרשמו כ-6,500 מנויים. עשר שנים מאוחר יותר, ב-2017, היו יותר מ-142,000 מועמדים, הן למתכונת המעשית, המתבצעת בצוותים, והן למתכונת התיאורטית, עם מבחנים אישיים.
מידע נוסף על מבנה האולימפיאדה, ארגון, אופן ההשתתפות, שיטות, לוח שנה ונושאים נוספים ניתן למצוא באתר www.obr.org.br.