איכות החינוך היפני זוכה להכרה בינלאומית וגורמת למדינה להופיע במקומות הראשונים בדירוג החינוך העולמי. זה לא חדש, אבל האם אתה יודע מהם הפרטים שלוקחים את מערכת החינוך של יפן לרמות כה גבוהות?
ברזילאים המתגוררים במדינה ואנשי מקצוע בתחום החינוך חושפים את המאפיינים שבונים את המתודולוגיה החינוכית היפנית המוצקה. במדינה שבה החדש מתקיים יחד עם הישן, כבוד לענייני ציבור, תמריצים לעבוד בו צוות, הערכת המורה והשתתפות ההורים הם מרכיבים מרכזיים לתוצאות כאלה. מועדף.
ראה עוד
IBGE פותחת 148 משרות פנויות עבור סוכן מחקר מפקד האוכלוסין; תראה איך…
פורסם חוק הקובע את 'התוכנית לרכישת...
להגיע לבית הספר, להשתתף בשיעורים קבועים, להכין שיעורי בית, לקיים אינטראקציה עם חברים לכיתה... אתה חושב ששגרת התלמידים בבתי ספר יפניים מסתכמת בזה? יותר מתכנית הלימודים הבית ספרית, המוסד מטיף לחשיבות עבודת צוות, כבוד למה ששייך לכולם ופעילויות חוץ בית ספריות.
מתחילים להיות מורגשים הבדלים ברכישת החומר לבית הספר. הרשימה המבוקשת על ידי בתי הספר כוללת פריטים שעלולים להיות לא מוכרים לנו, כמו מסכה כירורגית, כיסוי למניעת תאונות (בוסאי זוקין), מטלית אבק (זוקין) ונעל, ה-uwabaki, שבה יש להשתמש בכל פעם שהילד נכנס לתוך בית ספר.
חוקת רשימת בית הספר אומרת הרבה על תפקידו של התלמיד בבית הספר. הראשון שבהם מתייחס לסיוע בניקיון הסביבה, מהכיתה ועד להסעת ארוחות הצהריים של עמיתים (שם, הצורך במסכה). המשימות מבוצעות ברוטציה וכוללות שטיפת קרטוני החלב המשמשים בחטיף.
גם בבית הספר עובדים על פילוסופיית הכבוד לזקנים, כהכנה לשוק העבודה. בחברות על העובד להבין את הקשר בין ותיקים לחדשים, הסמפאי-קוהאי, דבר שהתחיל בפעילות הספורטיבית המתבצעת בבית הספר.
גם אם לא חובה, פעילויות כאלה בסופו של דבר מושלמות על ידי תלמידים החוששים להיות מודרים מהקבוצה. התפקידים המבוצעים בכל צוות משתנים בהתאם למידת הניסיון של התלמיד. המשמעות היא שמתחיל לעולם לא ייכנס למגרש בתחרויות ספורט, למרות אימון כל יום.
המשימות הראשונות המבוצעות על ידם מהוות תמיכה לעמיתים מבוגרים, כמו תפיסת הכדור שנזרק מחוץ לתחום, תמיכה, מילוי מים ונשיאת ציוד הספורט של חבריהם לקבוצה. הכניסה לתחרויות היא הדרגתית, ככל שהתלמידים צוברים יותר ניסיון.
אחד ההיבטים העיקריים של החינוך היפני הוא ההערכה של מקצוע ההוראה. המשימות שמבצע מורה חורגות הרבה מעבר להוראת כיתות וכוללות השתתפותם בשירותים אדמיניסטרטיביים, ביקורים בבתי תלמידים וייעוץ. הדבר מעיד על שיתוף יעיל של המורים בתהליך הפדגוגי.
דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) מצביע על כך פרופסורים יפנים הם אלה שעובדים הכי קשה, בהשוואה לאנשי מקצוע שחיים במדינות דומות. מפותח. הם עובדים 1,883 שעות בשנה, כאשר הממוצע העולמי הוא 1,640.
מצד שני, זמן ההוראה בפועל קטן יותר מאשר במדינות אחרות. בשש השנים הראשונות של בית הספר היסודי, הם מבלים 610 שעות בהוראה, לעומת 701 שהוצגו ברחבי העולם. בשלוש השנים הבאות הם מגיעים ל-511 שעות הוראה, בהשוואה לממוצע ה-OECD של 655.
נקודה נוספת שאנשי מקצוע בהוראה יפנים מציינים כשהם מבקרים בברזיל היא הנוכחות הגברית בכיתה. ביפן, גברים מייצגים 37.7% מצוות ההוראה בשנים הראשונות ו-57.7% מהשנים האחרונות של בית הספר היסודי. בברזיל, הסטטיסטיקה יורדת ל-11.1% מהמורים במחזור הראשון ו-31.1% בשני.
השתתפות הורים וקהילה בפיתוח החינוך היא בעלת חשיבות עליונה, וביפן מתייחסים לנושא ברצינות! בתים ומפעלים מסחריים מדביקים את החותם "Kodomo 110ban" על דלתותיהם, ומזהים את עצמם כמקלטים לילדים שמרגישים מאוימים.
לגבי ההורים, מעורבותם לא נפסקת בקבלת המורים בבתיהם. מקובל לראות רבים מהם רוכבים על אופניים ברחובות ואיתם נושאים שלט שאומר "בסיור". הקרבה של בתי הספר והקהילה הם אינדיקציות לשינויים גדולים במערכת החינוך היפנית.
אם לפני כן הושם הדגש על שכפול תוכן, משמעת קבוצתית וצייתנות במטרה להיווצר מעצמה עולמית, כיום בתי הספר מבקשים ליצור אנשים יצירתיים ומשתתפים. מול הצורך להכניס לשוק אנשי מקצוע גלובליים, חלו שינויים גם בצורות הכניסה ובתוכנית הלימודים בבית הספר.
החל משנת 2020, השפה האנגלית תהיה חובה בבתי ספר ציבוריים והתכנים הנלמדים בכל הדיסציפלינות יעריך למידה פעילה, ויעודד את התלמיד לחפש את תשובות. גם בחינת הקבלה לאוניברסיטאות צריכה להשתנות והמועמד בקלות רבה יותר בניתוח נתונים ומידע יכול לנצל את היתרון.
דירוג החינוך העולמי מראה תמיד שיפן תופסת את המיקומים המובילים בתחומים כמו מדע ומתמטיקה. התוכנית הבינלאומית להערכת סטודנטים (PISA), המבחן התלת שנתי של ה-OECD לסטודנטים בני 15, מציגה את המדינה בחמשת המיקומים המובילים בתכנים אלו.
עם זאת, התוצאות שונות במבחני הבנת הנקרא, מה שהוביל את המדינה ליפול מהמקום הרביעי ב-2012 ל-8 בפיזה 2015. לפי משרד החינוך, ניתן לייחס את הירידה בביצועים לירידה באוצר המילים, כאשר יותר צעירים משתמשים בסמארטפונים וקוראים פחות.
התוצאות בפיזה הן מנוע ההצתה לשינויים שיבוצעו במערכת החינוך היפנית. אבל מה אומרים הברזילאים המתגוררים ביפן כשהם רושמים את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים במדינה? רבים עדיין מעדיפים לרשום את ילדיהם לבתי ספר המנוהלים על ידי בני ארצם.
בין הסיבות השונות שניתנו ניתן למצוא את המחשבה על חזרה לברזיל וחוסר ההבנה של המערכת עצמה. כדי למזער את ההשפעות של ההלם התרבותי, הקריקטוריסט מאוריסיו דה סוזה, היוצר של Turma da Mônica, יצר את החוברת "Turma da Mônica ובית הספר ביפן".
הפרסום מופץ בבתי ספר יפניים עם תלמידים ברזילאים ובקרב אנשים המתכוננים לחיות בארכיפלג. המטרה היא להראות מה הילדים והוריהם ימצאו כדי להקל על ההסתגלות.
מקור: BBC