יש הקוראים לזה מצפון, בעוד שאחרים מאמינים שהקול הזה הוא מאלוהים או ישות עליונה אחרת, בכל אופן מהו קול פנימי? על פי המדע, זה פשוט על עצמנו, לכן, זוהי דרך לבטא את הרעיונות, הייסורים והפחדים שלנו. אבל האם לכולם יש את הקול הזה? בדוק מה מצביעים המחקרים.
קרא עוד: האם בעל מנת משכל גבוהה קשורה ישירות לידע בתוכן?
ראה עוד
זו לא אשליה: מצא את פיקאצ'ו בעיצומם של מיליוני צ'רלי בראון...
הדירוג חושף את חילות האוויר העיקריים בעולם: ברזיל כובשת את...
לסיכום, אנו יכולים לומר שה"קול" הפנימי שלנו הוא המחשבות שלנו. זה בגלל שאנחנו יצורים בני אנוש, אנחנו לומדים לחשוב מילולית, כך שגם כשאנחנו לא מדברים או כותבים, אנחנו בונים ביטויים ומשפטים כל הזמן, תמיד בתוך השפה שאנו מדברים והיכולת שלנו לכתוב ו ביטוי.
עם זאת, אנו יכולים להגדיר את זה כמשהו גדול מזה, כי, למשל, מקובל שבזמן שאנו קוראים כל המילים מניחות קול במוחנו שלנו. במקרה זה, מדובר ברפרודוקציה חושית, משהו שדומה מאוד לתמונות שאנו מקרינים כשאנו חושבים על מקום.
מה שהכי חשוב לאנשים, למעשה, הוא שהקול שלהם כאילו מדבר אלינו, דן בהחלטות שלנו או פשוט מבטא את מה שאנחנו מרגישים. למעשה, אנו עדיין יודעים מעט על מקורות המחשבה ומדוע אנו מבטאים אותה באמצעות מילים, ולכן זוהי אחת התעלומות העיקריות של החיים.
האם לכל האנשים יש את הקול הזה?
כדי לענות על השאלה הזו, חוקרים מאוניברסיטת נבאדה בשנות ה-90 גייסו כמה מתנדבים לסקר. במקרה זה, המתנדבים יצטרכו לכתוב מה יש להם בראש, או מה הם חושבים, ברגע שבו נשמע צפצוף. כתוצאה מכך, הבחינו כי הרוב המכריע של האנשים נמצאים בשיחה מתמדת עם עצמם.
עם זאת, אנשים אחרים פשוט הוכיחו היעדר המחשבה החוזרת והעיקשת הזו. עבור המדע, זה הודות למצב שנקרא "אפנטזיה", שהוא כמו סוג של עיוורון של הנפש ומורכב מהיעדר הדמיות נפשיות מכל מוצא.
למעשה, החוקרים גילו שבנוסף להיעדר ה"קול" הזה, היה גם קושי מסוים לשחזר תמונות נפשיות, כמו לזכור פניו של מישהו. עם זאת, אי אפשר לומר שזה מצב רע, אלא פשוט עוד דרך לעבד את העולם.