המעריצים של הארוקי מורקמי אתה יכול לצפות לסופר חדשות! הסופר בן ה-74 הוציא ביום חמישי את הרומן הראשון שלו באורך מלא מזה שש שנים, שכותרתו "העיר וחומותיה הלא ברורות", בהוצאת שינחושה.
הסיפור הזה הוא גרסה מתוקנת באופן קיצוני של נובלה שפורסמה במקור במגזין על ידי המחבר ב-1980, אך מעולם לא יצאה לאור כספר.
ראה עוד
4 תכונות אישיות משותפות לאנשים 'מקסים'
השראה או פלגיאט? אלו הסימנים שגונבים הכי הרבה רעיונות...
במהלך ראיון שנערך לאחרונה, הצהיר מורקמי שכעת יש לו את היכולת לכתוב רומנים בדיוק כפי שהוא רוצה, ושזה הזמן האידיאלי לשכתב את ההיסטוריה הזו.
הרומן המקורי, בעל שם זהה לספר החדש, יצא לאור שנה לאחר שמורקמי עשה את שלו הופעת בכורה מקצועית על ידי זכייה בפרס גונזו לסופרים חדשים לשנת 1979 על הרומן הראשון שלו "שמע את שר הרוח"
מעריצים מצפים לקרוא את הגרסה החדשה הזו!
הסופר הנודע הארוקי מורקמי מעולם לא תכנן להיות סופר. לאחר שכתב את הרומן הראשון שלו, 'פינבול, 1973', הוא עדיין ראה עצמו חסר ניסיון בתחום זה.
מה שקידש אותו כסופר בדיוני היה הספר 'שמע את הרוח שרה'. והחדשות הן שאחת מיצירותיו שטרם פורסמו, 'העיר וחומותיה הלא ברורות', התעוררה לחיים ויצאה לאחרונה לאקרנים.
מורקמי כבר כתב את הרומן הזה לפני כמה שנים, אבל הצהיר שהוא לא פרסם אותו קודם לכן כי הוא חש שהוא עדיין לא מרוצה מהתוצאה הסופית.
עם זאת, הוא הדגיש כי היצירה מכילה אלמנטים חשובים עבורו, בנוסף לנשיאת מבנה הסיפור המקורי, שבו הגיבור מודרך על ידך לעיר מוקפת חומות.
אין זו הפעם הראשונה שהמחבר חוזר על אחת מיצירותיו בעבר. בשנת 1985, הוא כבר שכתב את "ארץ הפלאות הקשה וסוף העולם". באותו זמן, מורקמי הצהיר שהוא עדיין לומד לכתוב וחש מוגבל ביכולותיו.
אבל הוא לא ויתר והשתפר עם כל עבודה, עד שבשנת 2000, עם "סידני" - ספר עיון על אולימפיאדת סידני - הוא סוף סוף מצא את סגנון הכתיבה שלו. מכאן ואילך הגיעו להיטים נוספים, כמו "Kafka on the Shore" ו-"1Q84", ומורקמי הרגיש מוכן לבקר מחדש ב"העיר והחומות הלא ברורות שלה".
במהלך מגיפת COVID-19, מורקמי מצא יותר זמן להישאר בבית ולהרהר. אז הוא החליט להוציא את "העיר וחומותיה הלא ברורות" ממגירה ישנה ולעבוד עליה.
הסיפור מתחיל עם בוקו בן ה-17 (אני) וחברו קימי ג'וניור (אתה) בונים עיר מסתורית מוקפת חומה. אבל כדי להיכנס לעיר, אנשים צריכים להשאיר את הצללים שלהם מאחור. זו בעיה עבור וואטאשי (אני אחר), שצריך להיפטר מהצל השמאלי שלו כדי להיכנס לעיר.
לאחר זמן מה, בוקו גדל להיות גבר בן 40. וטאשי עומד בפני החלטה קשה.
קירות הם נושא חוזר ביצירתו של מורקמי, ובנאום קבלת פרס ירושלים לשנת 2009 חופש הפרט בחברה, הוא הצהיר שהוא תמיד מעדיף להיות בצד של הביצה השבורה מאשר בקיר המוצק הגבוה.
זה היה בספרו "The Wind-Up Bird Chronicle", שפורסם ב-1994, מורקמי הביע את הפילוסופיה המסקרנת שלו. העבודה מלאה בקונספטים מסקרנים, כולל מעבר דרך קירות.
הכותב טוען שעבורו, חומה מייצגת את הגבול בין העולם הזה לבין העולם שמנגד. והאנשים שמצליחים לעבור את הקירות האלה הם כמו אמצעי מפתח בכתיבה שלו, בהיותם יצורים חשובים מאוד.
עבור מורקמי, לקירות יש צורות רבות. יש כאלה שמפרידים בין תודעה וחוסר מודעות, מציאות ואשליה. And then there are the walls that divide the real world, like the Berlin Wall or the wall that divides Palestine and Israel, which left a lasting impression on Murakami.
הדבר המעניין ביותר הוא שמשמעות הקירות בספריו משתנה בהתאם לאנשים שבתוכם. מרתק לראות איך הוא משתמש במושג הזה כדי להוסיף עומק לרומנים שלו.
אז, היית סקרן לצאת להרפתקה ספרותית זו?
