ממראה פיזי ועד קול, תכונות רבות שאנו רוכשים הן מורשת גנטית מהורינו. עם זאת, יש יותר מסתם גנטיקה במשחק כשזה מגיע ל השפעות הוריות.
להחלטות שהורים מקבלים יש גם את הכוח לעצב היבטים של האישיות שלנו. דוגמה בולטת לכך היא הנטייה לחרדה, שניתן לייחס אותה לבחירות שעשו הורינו.
ראה עוד
זהו הסוד להפוך לאדם 'מגנטי'; תראה
הכירו את הטריק המוחלט האולטימטיבי להפסיק לחשוב על האקס שלך; לבדוק
בשנת 2015, מחקר בעל חשיבות רבה עקבו אחר מדגם של 900 תאומים אחים וזהים אשר, בתורם, הפכו לאבות.
התוצאות חשפו משהו מסקרן: ילדים נטו לחלוק יותר קווי דמיון עם הוריהם מאשר עם אחיות הוריהם.
הממצא הצביע על ההשפעה המדהימה של בחירות והחלטות הורים בעיצוב תכונות ילדיהם.
כדי לחקור ולתמוך בהשערה שחרדה אינה רק תכונה גנטית, נקטו החוקרים בגישה קפדנית.
הם השוו את רמות החרדה בין שתי האחיות לילדיהן, וביקשו להבחין אם יש גילוי ישיר.
ההנחה העומדת בבסיס ניתוח זה היא שילד צריך, באופן אידיאלי, להראות רמות חרדה דומות הן להורה שלו והן לבני גילו הזהים של אותו הורה. זה מוצדק על ידי העובדה שהילד חולק כמות שווה של חומר גנטי עם שניהם.
במילים אחרות, התרחיש הצפוי יהיה שהילד משקף את כמות החרדה הקיימת אב וגם בתאום הזהה לאותו אב, שכן ה-DNA המשותף שווה ערך בין השלושה הללו חלקים.
על ידי השוואה בין התגובות של שתי אמהות לבין החרדה של ילדיהן, המחקר ביקש להבחין אם הדפוסים שנצפו יכולים להיות מיוחס בעיקר לגנטיקה או אם השפעות אחרות, כמו החלטות סביבתיות או הוריות, מילאו תפקיד משמעותי.
ממצא זה שופך אור על היבט מסקרן: מה בדיוק עושים הורים כדי לתרום לנטייה של ילדיהם לחרדה?
התשובה עשויה להימצא בדינמיקה הרגשית המתרחשת בסביבה המשפחתית. ילדים בעלי תפיסה רבה ורגישים לרגשות ולהתנהגויות של הוריהם.
המחקר מצביע על מספר דרכים נוספות שבהן חרדה יכולה לעבור בין הורים לילדים, ולהיפך.
דרך אחת כזו כוללת את היכולת המופלאה של ילדים לקלוט את הפחדים והדאגות של הוריהם, בין אם על ידי התבוננות במעשיהם או הקשבה למילים שלהם.
תהליך זה יכול לעורר אפקט מפל, שבו ילדים מפנימים את הפחדים והחששות הללו, ומתחילים לפתח את החרדות שלהם.
בנוסף, המחקר מזהה גורם נוסף התורם להעברת החרדה מההורים לילדים, המכונה "התנהגויות הורות שליליות".
בעיקרו של דבר, זה מתרחש כאשר הורים מסתירים או מגנים בכוונה מידע מהילד, לעתים קרובות קשור לדברים שיש להורים עצמם.
התנהגות זו עלולה ליצור סביבה של חוסר ודאות וחוסר ביטחון עבור הילד, ולהוביל אותו לאמץ דפוסי חרדה בתגובה לחוסר השקיפות הזה.
הממצא מדגיש את המורכבות של אינטראקציות הורה-ילד בכל הנוגע לחרדה. הם מחזקים את התפיסה שלחוויות הרגשיות של ההורים, כמו גם למעשיהם ולדבריהם, יש השפעה ישירה על רגשותיהם והתנהגויותיהם של הילדים.
ב-Trezeme Digital, אנו מבינים את החשיבות של תקשורת אפקטיבית. אנו יודעים שכל מילה חשובה, ולכן אנו שואפים לספק תוכן רלוונטי, מרתק ומותאם אישית כדי לענות על הצרכים שלך.