חינוך פיננסי מתחיל מוקדם ולפני שיהיה מאוחר מדי

לדעת איך להשתמש בכסף מתחיל בבית ומגיל צעיר. השימוש באמת כזה מעולם לא היה הכרחי כמו היום, לאור המסקנה המדאיגה של המחקר של חבות צרכנים וברירת מחדל (Peic), ביולי האחרון, שיותר מ-78% מהמשפחות הברזילאיות הן אסיר תודה.

באותו כיוון, מחקר של חברת הייעוץ הבינלאומית S&P Global Financial Literacy Survey מאשר שרק 35% מהברזילאים יודעים אוריינות פיננסית, גורם מכריע עבור מציאות טרגית נוספת: זו של צעירים ללא כל מודעות להשלכות של הוצאותיהם, מה שמביא לחיים פיננסיים לא מסודרים, המאופיינים במעגל אינסופי של חובות.

מול הממצאים הללו, המודעות של החברה הברזילאית לדחיפות להבטיח, מגיל צעיר, בסיס איתן של חינוך פיננסי הולכת וגוברת. כאן נכנס לתפקידו המרכזי של בית הספר, כאמצעי להפצת מנטליות שמטרתה איזון הוצאות והכנסות, על מנת להסיר סופית את כפיית ההוצאות על דחף.

במובן זה, צעד חשוב בכיוון זה היה כניסתו לתוקף, החל משנת 2020, של בסיס הלימודים המשותף הלאומי. (BNCC), שהפך את החינוך הפיננסי למקצוע חובה בתכנית הלימודים של בתי הספר היסודיים ברחבי הארץ. מדינה. הנושא יטופל כנושא חוצה, עם נוכחות קבועה בדיסציפלינות כמו מתמטיקה ומדעי הטבע, למשל.

יוזמות דומות כבר מתנהלות, כמו "Programa Jovem Paulista", על ידי האסיפה המחוקקת של סאו פאולו. פאולו (אלספ), המקדם שיעורים ביסודות הפיננסים והיזמות בבתי ספר תיכוניים מדינה.

חידוש נוסף בהקשר זה מוצע על ידי 'פרויקט בואו נשחק וללמוד', מאת Instituto Brasil Solidário, שהמוטו שלו הוא 'ייצוא ידע' ו'הדגשת תוצאות מעשיות של חינוך פיננסי בחייהם של אנשים. כדי להקל על תפיסת הידע, משחקים חינוכיים מפותחים תוך שימוש במונחים ספציפיים לשוק, אך תוך התחשבות במוזרויות של כל תרבות, אזור ויישוב.

על מנת לרתק את ה'קטנים', אחת הטכניקות הנפוצות ביותר היא הגישה המשחקית לחינוך פיננסי, כמו חלק בלתי נפרד מהתפתחות הילד, על מנת לעודד סקרנות ולהקל על ההבנה לגבי לְמַמֵן.

כתוצאה מיישום זה, ילדים יגדלו, מתחילת חייהם, ילמדו להתמודד באופן טבעי כסף, בנוסף ליצירת מערכת יחסים בריאה ואחראית יותר עם החשבונות שיום אחד יצטרכו לשלם.

במישור החברתי, רלוונטי להתבונן בתוצאת סקר שנערך על ידי Instituto Locomotiva, לפיו יותר מ-60% מהברזילאים אשר סובלים מלחץ, מתמודדים עם קונפליקטים משפחתיים בגלל בעיות כלכליות, בעוד ש-21.9% נוספים מודים בחוסר יכולת להתמודד עם הוצאה בלתי צפוי.