הבידוד החברתי שנכפה על ידי משבר המגיפה גובה מחיר כבד גם היום, במיוחד עבור מורים, שיש להם מעט סיבות לחגוג את חלוף יומם, ביום ראשון הקרוב (15).
לאחר שהתגברה התקופה החריפה ביותר של קוביד-19, החזרה של מודל ההוראה האישית הדגישה את החסמים הועלתה על ידי הדיגיטליזציה המואצת של הכלכלה, שפתחה מקום לאימוץ של סטנדרטים חדשים, וירטואליים במיוחד, של לְמִידָה. בניגוד למה שאפשר לדמיין, האינטראקציה בין תלמיד למורה הפכה להיות יותר לא עקבית וחולפת, כפי שרואים מדי יום במגע אישי ביניהם.
ראה עוד
רשת MS ציבורית מציעה 500 מקומות קורסים
בית ספר במשרה מלאה: המועד האחרון מסתיים ביום ראשון
כתוצאה מכך, החלל ב'מערכת יחסים' זו נכבש על ידי מקרים תכופים יותר ויותר של אלימות ושיטות נפוצות של 'דברי שטנה' ב בכיתה (כאשר הם אינם מובילים לתוקפנות פיזית) אלא גם, דרך הסביבה הוירטואלית, כמומחים ואפילו איגודים מקצועיים המעורבים ב חוֹמֶר.
באופן כללי, התקפות כאלה בסופו של דבר מייצרות השלכות פיזיות ונפשיות עבור מורים, שצריכים להתמודד עם הבעיה ועדיין להמשיך לעבוד, מטעמי הישרדות.
דוגמה למצב זה יכולה להינתן במפולת התלונות שהתקבלו על ידי איגוד המקצוענים בחינוך של מדינת ריו דה ז'ניירו (ספה), המתייחסים למצבים של מבוכה ועלבונות המופעלים מהודעות שפורסמו ברשתות חברתיות או באמצעות תקשורת ישירה דרך האפליקציה וואטסאפ.
רכזת הישות, הלניטה בסרה, מדגישה כי “יש לנו כאן קבוצה גדולה של אנשי מקצוע שחשים נרדפים. הם נכנסים לרשתות החברתיות שלהם כדי לפטרל את עמדתם הפוליטית ומתחרים באגרסיביות על פרסומים שם. המקרים האלה הופכים לדבר שבשגרה ואנשי מקצוע סובלים מהלחץ והלחץ הפסיכולוגי הזה".
פרק מצער – פרק מצער נוסף כלל, לפני מספר שבועות, מחנכים בקולג'יו פדרו השני, בריו דה ז'נרו, שבו מורה לאנגלית ספג סטירה על ידי תלמיד, שקיבל את 'האתגר' לבצע את המתקפה, שפתחה הרשת החברתית טיק טוק. אבל יש מקרים חמורים יותר, של לינץ' וירטואלי, בריונות ברשת והקלטות לא מורשות.
מול מצבים אלו, הנחיית האיגודים היא שאנשי מקצוע ידווחו את האירוע לרשויות, לזהות את התוקפן ולהטיל עליו אחריות מדינה. "בתיקים חמורים יותר נגד אנשי מקצוע, אנו מעמידים לרשות המחלקה המשפטית כדי לסייע להם להתמודד עם זה. כשהמצב עדין עוד יותר, הדבר הנכון לעשות הוא לפנות לתחנת משטרה לרשום את המשטרה. רצוי כזה שמתמחה בפשעי סייבר", מוסיף רכז Sepe.
יריבות בין מכשירים דיגיטליים למורים. זוהי התזה המוגנים על ידי פרופסור במחלקה לחינוך באוניברסיטה הפדרלית של סאו קרלוס (UFSCar) והחוקר אנטוניו סוארס זוין, בספרו "בריונות ברשת נגד מורים", פורסם ב-2007.
"מאז תחילת יחסי הוראה-למידה, המורים אחראים לשמירה על המיקוד של התלמידים בתוכן. פותחו מתודולוגיות שונות כדי להבטיח זאת. מהמסלול הדיאלוגי ועד להפעלת עונשים פיזיים ופסיכולוגיים. כיום, נדרש מאמץ רב כדי לשמור על תשומת הלב ולקרוא כל תוכן לעומק, מכיוון שאנו רוצים להישאר מחוברים ל- טלפונים סלולריים כל הזמן", מנתח צוין, ומוסיף כי, "עבור סטודנטים, זה הופך להיות בלתי נסבל לחלוטין להתמקד במשך שעות בדמות כמו מוֹרֶה. ואז, הם בסופו של דבר, באופן מסוים, נוקמים בדמות הזו, שבהיסטוריה הייתה אחראית לשמור על תשומת הלב שלהם".
תדמית סמכותית – בהערכת הדוקטור לחינוך ופרופסור באוניברסיטה הפדרלית של באהיה (UFBA) ומחבר הספר "בריונות ברשת: שנאה, אלימות וירטואלית ומקצוע ההוראה", תלמה בריטו רושה, כאשר בית הספר אינו מעודד דיאלוג, הדבר תורם לחיזוק הדימוי הסמכותי של המורים כלפי התלמידים. "אנחנו יודעים שהמורה סובלת מסדרה של אלימות יומיומית. אבל יש צורך גם להבין כיצד תוקפנות תלמידים יכולה להיות הדים של שיטות בית ספר", אומר הכותב.
מנקודת מבטו של התלמיד, תלמה מציינת כי "האלימות הזו מגיעה לרוב מהמורה, שרודף תלמידים בגלל התנהגויות מסוימות בכיתה. יש הדחקה ביחס לאופן שבו התלמיד יושב, איך הוא מדבר, איך הוא מתלבש, איך הוא צריך להתנהג ולהיות בסביבה. כל זה בסופו של דבר מייצר מרידות, שבתורן עלולות ליצור אלימות אחרת".
במשותף, גם אנטוניו וגם תלמה מבינים שהפתרון הטוב ביותר למאבק באלימות, בין אם באופן אישי ובין אם באופן וירטואלי, הוא להפוך את בית הספר למקום קבוע לדיאלוג ופתרון סכסוכים, כך שלתלמידים יהיה החופש להביע את שלהם חוסר שביעות רצון.
לאחר שנעשתה האבחנה לגבי הרעש החודר לאינטראקציה בין מורה לתלמיד, תלמה מציינת כי "המרחב החינוכי הוא מרחב של קונפליקט ושיתוף פעולה. זה לא תמיד מקום שליו, שבו אנשים יחייכו כל הזמן. עלינו לחפש דרך פדגוגית לפתור בעיות. לא מדובר בחיסול התלמיד שהותקף, שליחתו לבית ספר אחר והעברת הבעיה. אנחנו צריכים רשויות ציבוריות, מחלקות חינוך, שישקיעו בצוותים רב תחומיים. הבעיה דורשת יותר ויותר אסטרטגיות שיכולות להתמודד עם המורכבות הזו ולערב תחומי ידע שונים", אומרת תלמה בריטו רושה.
הגיע הזמן לביקורת עצמית זוין, בתורו, מבין ש"על המורה לשנות את גודל המשמעות של סמכות חינוכית. בעיקר במובן של ביצוע סוג של ביקורת עצמית, של אי רצון לשכנע את התלמיד שהוא הבעלים של האמת. יתר על כן, בית הספר צריך לקדם מרחבים ומצבים שבהם מורים, תלמידים והורים יכולים להתכנס לנסות להבין למה מתרחשת אלימות, לנסות לבסס פעולות מסוימות משותף. אם יש מרחב מועיל לחוזים חברתיים פדגוגיים אלה, התרגול של בריונות ברשת נוטה ליפול", אומר אנטוניו זוין.
מניעה מתחילה בילדות – מחברת התכנית חינוך מדיה הלכה למעשה” – מכוונת לפרויקטים המפתחים חינוך דיגיטלי המיועד לילדים – פרופסור מריה סילביה שפינולה מדגישה כי זו יכולה להיות דרך למנוע ולהילחם באלימות באינטרנט, שכן היא כוללת ילדים בשנה החמישית (בממוצע, בגילאי עשר עד 11). שנים). בנוסף להתמקדות בגיבוש חוש ביקורתי ואחריות בסביבות וירטואליות, הלמידה כוללת שימוש ב מנגנוני חיפוש, בדיקת עובדות, הבחנה בין דעה למידע והתנהגות ביקורתית ואתית ברשתות חֶברָתִי.
"כשאנחנו עובדים על נושאים של הַצָקָה, הונאות, הטרדות או אלימות המתרחשות באינטרנט, ילדים יכולים לעתים קרובות לדעת מתי הם קורבנות. אבל הם לא יכולים לדעת מתי הם אגרסיביים או משתמשים בשפה לא הולמת. גם אני עובדת מנקודת מבט זו", אומרת מריה סילביה, שעבורה, "בהתחשב בכך שחינוך תקשורתי מבוסס על היווצרות של אזרחות, המסייעת בשימוש טוב בכלים ואיך להתבטא בצורה אחראית, אני מאמין שאנחנו תורמים לבניית אזרח מוסרי."
מעורבות חברתית - עם זאת, מדגיש הפרופסור, "מוסדות חינוך אינם האחראים היחידים למניעת אלימות והתנהגות בלתי הולמת של סטודנטים ברשת. יש צורך לערב את כל החברה בתהליך הזה. עלינו לקחת בחשבון את כל הנושאים החברתיים, הרגשיים והסביבות המשפחתיות. לילדים רבים אין הדרכת הורים על שימוש טוב באינטרנט ואינם מעורבים בשיטות בטוחות. בית הספר נחשב כגורם האחראי לחינוך החברה, ואנו שוכחים את החשיבות של מעורבות המשפחה והרשויות הציבוריות. זה המנהג הזה, אי אפשר לחנך ילד בלי תנועה של כפר שלם”.
