אחד התפרצות קטסטרופלית של הר הגעש התת-ימי של הונגה טונגה, שהתרחש בינואר בשנה שעברה, הייתה בעלת השפעה הרסנית על שכבת האוזון המגנה על כדור הארץ מפני קרניים אולטרה סגולות הנפלטות מהשמש.
למרות שמדענים כבר חשדו בתוצאה זו, מחקר שנערך לאחרונה, שפורסם בכתב העת Science, אישר את המציאות המדאיגה הזו, על ידי חציית מדידות שנעשו על ידי לוויינים ובלונים.
ראה עוד
אחד מכל שלושה אנשים סובל מיתר לחץ דם ואינו יודע זאת, על פי ארגון הבריאות העולמי
יום הספר הלאומי: רגע של הרהור
(תמונה: גילוי נאות)
ההתפרצות, שהתרחשה ב-15 בינואר 2022, שיחררה כמות חסרת תקדים של אדי מים לסטרטוספירה, המוערכת ב-150 מגה טון.
אירוע זה, בשילוב עם שחרור של חומר געשי וסלעים, הביא להרס כמעט מיידי של כ-5% משכבת האוזון באזור האוקיינוס השקט.
עוצמת הפיצוץ עורר גם גלים בגובה 90 מטר, גדולים פי תשעה מהצונאמי שהרס את יפן ב-2011. זה מראה את כוחן ההרסני של תופעות כאלה.
יתרה מזאת, ההתפרצות יצרה סופה שיצרה 2,600 מכות ברק בדקה, שהשפיעה על תפקודם של מספר לוויינים ונראתה מהחלל.
החוקרים מסבירים כי אירוסולים געשיים, כולל אדי מים מלוחים ותרכובות אחרות כמו פחמן דו חמצני של גופרית ואפר, מגיבים כימית ויוצרים תרכובות כלור, כגון כלור חד חמצני (ClO), המסוגלים להרוס ה
התפרצויות געשיות גדולות מזרימות לעתים קרובות גזים וחלקיקים לסטרטוספירה, שם שוכן האוזון, וכתוצאה מכך לאובדן אוזון לטווח קצר.
מה שעדיין מדאיג את המדענים הוא באיזו מהירות התרחש ההרס המסוים הזה. לורה רוול, פרופסור חבר באוניברסיטת קנטרברי בניו זילנד, הדגישה שמהירות ההרס מאתגרת את ההבנה של הכימיה המתרחשת בחלקיקים ובטיפות.
"מהירות ההרס הנצפית של שכבת האוזון מאתגרת את ההבנה שלנו לגבי הכימיה המתרחשת על פני השטח של החלקיקים והטיפות הללו", הוסיף החוקר.
ההשפעות של התפרצות הר הגעש הונגה טונגה צפויות להמשיך ולהרגיש עוד כמה שנים. לכן, חיוני לבצע ניטור אטמוספרי רציף כדי להעריך, בין היתר, את הסיכון של עלייה בטמפרטורה העולמית עד שהגז יתפוגג לחלוטין.
