פעילות פורטוגזית, המיועדת לתלמידי תיכון בשנה ב ', בוחנת את האוניברסיטה מילות קישור. האם אנו הולכים לנתח את יחסי המשמעות השונים שנוצרו על ידי צירופים? למחקר, ענו על השאלות השונות שהוצעו על בסיס הטקסט ספריות ישנות! בה, הסופר פרגוסו בולהוס משתף את הרגשות שחוו כאשר עמ 'מנקה בין ספריה של איזו ספרייה ישנה נטושה!
פעילות זו בשפה הפורטוגזית זמינה להורדה בתבנית Word הניתנת לעריכה, מוכנה להדפסה ב- PDF וגם בפעילות שהושלמה.
הורד תרגיל פורטוגזי זה בכתובת:
בית ספר: תאריך:
פרופ 'פרופ': מחלקה:
שֵׁם:
לקרוא:
מי מסתובב בין ספריה של איזו ספרייה נטושה ישנה, בהזמנת היורש שעדיין לא יודע מה לעשות איתה (למכור אותו בקילו? להתקשר למומחה כדי להעריך את זה? להעביר אותו למכירה פומבית?), עשוי להרגיש כלוא ברשת של מלנכוליה. ספרים אלה נאספו על פי טעמו או צורךו של קורא זקן ונלהב, כעת נכחד, שלא שאל איזה ספר הוא רוצה לקחת לאי המדברי שלו בחלל שְׁמֵימִי. רבים מהספרים האלה מתים לחלוטין, כמו בעליהם לשעבר: הם כבר לא אומרים שום דבר לאף אחד, אם אי פעם אמרו משהו חשוב. לפיכך, עשרות קוצים דומים לקברים של צורות ורעיונות חסרי תועלת, ברצף עצוב של אותיות מתות. למרות זאת…
עם זאת, יכול לקרות שהעיניים יבריקו כשרואים כותרת מפורסמת - רומן, מסכת מדעית, ביוגרפיה, חיבור פילוסופי, מחקר אנתרופולוגי, שכולו עדיין מוכר, והוכיח שיש מילים ורעיונות שמתעדכנים ונשארים, מעניינים לרצף דורות. נראה כי החוק של דרווין חל גם על ספרים: החזקים ביותר נשארים.
אבל ההשפעה הגדולה ביותר מגיעה כשלפתע כמה עותקים של כתב עת, פופולריים מאוד לפני מאה שנה, מופיעים בפינת המדף. דפדוף דרכם נכנס, כמעט מילולית, למנהרת הזמן ומתענג על חדשות השבוע, או החודש שחלף, מאה מאוחר מדי. חיי היומיום, המדווחים עם פרטים, איורים וכל מיני תמונות ציוריות, מופיעים כצחוק שנתקע בגרון שעון החול. אבל אנחנו לא צוחקים. אנו מסתכלים על התמונות, על פניהם של נשים צעירות, מטרוניות או זקנים במעילי שמלה, ופסוק קלאסי עולה במוחנו: היכן נמצאים אלו שהיו בעולם הזה לפנינו?
איש לא צריך להיכנס לספרייה ישנה לא מוכנה.
(פרגוסו בולחוס).
שאלה 1 - יש קטע בצירוף טקסט זה:
א) "שנודד בין ספריה של איזו ספרייה נטושה ישנה [...]"
ב) "לפיכך, עשרות קוצים דומים לקברים של צורות ורעיונות חסרי תועלת [...]"
ג) "טיסה דרכם נכנסת, כמעט מילולית, למנהרת הזמן [...]"
ד) "אף אחד לא צריך להיכנס לספרייה ישנה לא מוכנה."
שאלה 2 - המונח "אם" הוא צירוף בקטע:
א) "[...] אתה יכול להרגיש כלוא ברשת של מלנכוליה."
ב) "[...] אם אי פעם אמרו משהו חשוב."
ג) "[...] יש מילים ורעיונות שמתעדכנים ונשארים [...]"
ד) "נראה כי חוק דרווין חל גם על ספרים [...]"
שאלה 3 - הדגיש את הצירוף המרכיב את הקטע הזה:
"ספרים אלה התכנסו בהתאם לטעמו או לצורךו של ספר ישן [...]"
שאלה 4 - בשאלה לעיל, הצירוף המודגש מציין עובדות:
א) שמצטברים.
ב) שמתחלפים.
ג) שהם מוצדקים.
ד) הניגוד הזה.
שאלה 5 - בחלק "רבים מהספרים האלה מתים לחלוטין, כמו בעליהם לשעבר [...]", הצירוף "איך" מבטא:
א) סיבה
ב) תנאי
ג) השוואה
ד) תאימות
שאלה 6 - ב "[...] ההשפעה הגדולה ביותר היא כאשר הם מופיעים לפתע בפינת המדף [...]", הצירוף "מתי" מקשר בין סעיפים תלויים זה לזה. לכן זה נקרא:
א) מוחלט
ב) עיקרי
ג) תיאום
ד) כפוף
שאלה 7 - בקטע "אבל ההשפעה הגדולה ביותר מתרחשת כאשר, פתאום [...]", הצירוף "אבל" מבטא את הרעיון של:
א) ניגוד
ב) אזהרה
ג) פיצוי
ד) תוספת
לְכָל דניזה לאג 'פונסקה - בוגר שפות ומומחה בחינוך מרחוק.
בְּ תשובות נמצאים בקישור מעל הכותרת.
דווח על מודעה זו