פעילות פרשנות טקסט המיועדת לסטודנטים בשנה החמישית או השישית. הטקסט המשמש בפרשנות זו הוא "הכדור והעוגה הלבנה".
הורד פרשנות זו בקובץ PDF מוכן להדפסה, בתבנית Word הניתנת לעריכה, וכן בפעילות שהושלמה.
הורד פעילות זו מ:
בית ספר: תאריך:
פרופ 'פרופ': מחלקה:
שֵׁם:
טגובר היה עכבר קטן מאוד.
לכן הוא עדיין גר עם אמו. והוא מעולם לא עזב את מאורתו.
אבל הוא גדל ונמאס לו להיות שם. הוא בא לאמו ואמר לה:
אמא! אני רוצה לצאת לראות את העולם!
- הבן שלי. ידעתי שזה יקרה בכל יום. אסור לי לעצור אותו. יכול ללכת. אבל אני חייב לתת לך עצות.
הבית בו אנו גרים גדול מאוד. והמאורה שלנו נמצאת בסלון. כשתצא החוצה תמצא המון דברים חדשים, רהיטים, שטיחים, שולחנות, כיסאות ומכשיר טלוויזיה ענק. אתה יכול להסתובב בחדר ולשחק כרצונו.
אבל היזהר כשאתה מוצא את כדור הרמז. זה נקרא כדור חוט. זה שייך לבעל הבית שבדרך כלל סורג. אבל קרוב אליו בדרך כלל יש חיה אכזרית מאוד ומסוכנת שנקראת חתול. זה האויב הגדול ביותר שלנו.
כשאתה רואה אותו, התחמק ועבר רחוק ממנו.
החדר השני אליו תיכנסו הוא המטבח. אני יודע שתאהב את זה כי יש הרבה אוכל. שחקו ואכלו כרצונכם, אך היזהרו עם העוגה הלבנה. קוראים לזה גבינה וזה אחד הדברים הכי טעימים שיש.
אך בדרך כלל, קרוב אליו הוא בדרך כלל כלי נשק נורא וקטלני ביותר. זה מלכודת העכברים. תתרחק ממנה כי היא יכולה להרוג.
טאגובר הקשיב להכל בצורה נכונה ובזהירות רבה. ואז לקח את תיק הגב שלו, נפרד מאמו ויצא לראות את העולם.
הוא הסתנוור מהחדר. הוא מצא כמה רהיטים גדולים שלא העלה על דעתו שיכולים להתקיים. הוא שיחק בחופשיות עם כל מה שמצא, התגלגל ונהנה מאוד.
לפתע הוא ראה את הכדור הלבן. כדור החוט מוכר!
ממש לידו חיה פרווה מכוערת שישנה.
זה החתול שאמי סיפרה לי עליו.
הוא החליט לעזוב מיד, ועבר רחוק מהחיה המסוכנת הזו. ונכנס לחדר מואר אחר.
בטח המטבח, חשב.
הוא אהב אותה מאוד. הוא נכנס לכמה ארונות ומצא אוכל כרצונו. הוא נהנה מאוד, כרסם וניסה קצת מכל דבר. הוא אכל יותר מדי.
אז הוא ראה את העוגה הלבנה. זו הגבינה, אתה יודע! והוא ראה, ממש לידו, מכונה רכובה שיכולה להרוג.
הוא הביט בה מרחוק והחליט לעזוב.
ואז הוא ראה דלת שנפתחה למסדרון חשוך. מצחיק, חשב. אמי לא הזכירה אותו. הוא ניגש בכניסה ההיא בזהירות. הוא הביט מקרוב, לא ראה סכנה והחליט להיכנס.
זה היה מסדרון קטן. הדבר היחיד שהיה לו היה סולם עץ ארוך. ובראשו דלת אחרת, קטנה, עשויה גם היא מעץ.
הוא החליט לעלות למעלה ולחקור.
טגובר לא ידע זאת, אבל זה היה עליית הגג של הבית שבו נשמרו כל התכשיטים שהושלכו. ערבוביה של כל מיני דברים, ישנים מאוד, כולם עם אבק כבד שמכסה אותם.
טגובר הרגיש בבית, כיוון שזה היה הדבר החביב עליו לשחק.
והוא נהנה מאוד להתעסק עם הכל, ליהנות ולהתגלגל כרצונו.
עם זאת, לא ידעתי, אבל לא הייתי לבד. במקום הזה חי עטלף קטן.
מי נבהל מכל התנועה והבלבול שעשה טגובר. והתחיל לטוס במעגלים לחפש מקום להסתתר.
טגובר מעולם לא ראה ולא שמע על החיה הזו, אבל הוא גם פחד.
הוא ברח מהדלת. הוא ירד במהירות במדרגות, עבר דרך המטבח ולא דאג לעוגה הלבנה או למלכודת העכברים החמושת. הוא נכנס לסלון וחתך את השביל, לא אכפת לו מהכדור הלבן, כמעט עובר מעל החתול הישן.
והוא נכנס לבית וקרא לאמו.
אמא! אִמָא! אִמָא!
כן טאגובר! למה אתה מפחד? מה קרה?
אמא! לא תאמינו!
- אבל ראיתי מלאך!
פדרו וינסנטיני
הבנת הטקסט
1) מה כותרת הטקסט?
R .:
2) מיהו הכותב?
R .:
3) כמה פסקאות יש בטקסט?
R .:
4) מה הנושא המרכזי של הסיפור?
R .:
5) מי הדמויות הראשיות בסיפור?
R .:
6) מה רצה העכבר?
R .:
7) מה היו שתי ההמלצות העיקריות של האם?
R .:
8) לאיזה מקום מוזר נכנס העכבר? ומה הוא מצא שם?
R .:
9) כשהוא הגיע הביתה, מה הוא אמר לאם שראה?
R .:
10) בצע איור של התמונה.
בְּ תשובות נמצאים בקישור מעל הכותרת.
דווח על מודעה זו