או קומנסליזם זהו קשר אקולוגי בין-ספציפי המתרחש בין מינים שונים, ללא פגיעה ב אף אחד מהשניים, כלומר אחד נהנה והשני אינו סובל מכל שינוי או נזק שעלול להיגרם לפגוע בה.
בואו להכיר קצת את התהליך הזה?
אנו יודעים שבברזיל ישנם כמה מינים שונים, שלכל אחד מהם מאפיינים משלו ואפילו אקזוטיים, כולם זקוקים למערכת יחסים עם מינים אחרים או אפילו עם מינים מאותו המעמד כדי לשרוד במערכת אקולוגית עצומה זו, תוך יצירת קשרים שיכולים להועיל או לא.
ישנם שני סוגים של מערכות יחסים: ה- Intraspecific המתרחש במינים שונים והבין-ספציפי, עם אותו המין.
קומנסליזם קורה בדרך כלל בין מינים שונים, הנקראים בין-ספציפיים, קשר זה קורה בצורה הרמונית וחיובית, למשל:
אריות והיינה: האריה בסביבתו הטבעית לוכד את חיפזונו במטרה לשרוד דרך המזון שהוא מספק לשרשרת המזון שלו, למשל הזברה, האריה לוכד את הזברה כדי להאכיל, באותה סיפוק, הוא משאיר פגרים בדרך, כלומר נשאר אוכל ואז הצבוע שלא טיפש, ראה את ההזדמנות להאכיל את השרידים האלה, כן, זה בכלל לא נחמד לדמיין את הסצנה הזו, אבל יאללה, הצבוע מרוויח מזה תהליך, כלומר מה שמכונה קומנסליזם קורה, שם הצבוע מרוויח מהיחסים והאריה לא סובל מכל נזק, או אפילו לא יודע על קיום צבוע
כריש ורמורה: כרישים הם בעלי חיים הגורמים לפחד ולבהלה אצל אנשים רבים וזה לא שונה בקרקעית הים, אבל מי היה מנחש שיש קשר בינו לבין הרימור? כן, רימוריות הן דגים קטנים המלווים את הכריש, כאשר הוא ניזון מחיות מים אחרות, שרידי אוכל נותר, עם זאת הרמורות רואות הזדמנות להאכיל בשרידים אלה, כך שניתן להסיק שלא היה נזק לכריש, והרמורה הועילה במלואה, כי כמו הצבוע, היא לא הייתה צריכה להתאמץ לחפש את עצמה מזון
התבונן בתמונה זו המייצגת מערכת יחסים זו:
תנין ונשר: מערכת יחסים די מוזרה לא? אבל זה קורה, התנין ניזון וגם משאיר שאריות אוכל בדרך, הנשר ואז רואה את ההזדמנות וניזון מהשאריות האלה. והיחסים המשפיעים ביותר, ללא ספק, הם היחסים בין הנשר לבני אנוש, כן, הנשר ניזון מבעלי חיים מתים שרוב הזמן נותר ללא כל מצפון ביבשה על ידינו, שאריות בשר שנשארו בזבל, הנשר פשוט לא אוכל בשר אדם, מכיוון שהם בדרך כלל לא נחשפים ביבשה וביערות, אלא קבורים או נשרף.
מאמרים אחרים:
הירשם לרשימת הדוא"ל שלנו וקבל מידע מעניין ועדכונים בתיבת הדואר הנכנס שלך
תודה על ההרשמה.
