נראה ששמעת או אפילו ראית את המילה הקטנה הזו איפשהו, ואתה לא טועה, יתכן שהיא מתבלבלת עם גלוקוז ושניהם אכן עושים זאת חלק אחד מהשני, הגליקוליזה היא תהליך ביוכימי שבו מולקולת הגלוקוז מתפרקת לשתי מולקולות קטנות יותר, לתהליך זה יש שם, והוא נקרא שחרור של אֵנֶרְגִיָה.
אינדקס
גליקוליזה, כאמור, הוא התהליך המתרחש בשחרור האנרגיה באמצעות פירוק מולקולרי של גלוקוז (נוסחה (C6ה12או6) הגלוקוז מתקבל מהמזון שגופנו בולע, ולכן צריך לפרק את החומר הזה, את הפירוק הזה קורה בשתי מולקולות קטנות יותר של חומצה פירובידית, חומצה זו מכילה 3 אטומי פחמן, כפי שמוצג בנוסחה זו (Ç3ה4או3) כל התהליך הזה נקרא נשימה תאית, הכל מתרחש בתרחיש של הילופלזמה, או שזה יכול להיקרא גם ציטוזול, זה ציטוזול הוא נוזל הקיים בתוך תאים של יצורים חיים, שם נמצאים מולקולות ואברונים של תאים, ויוצרים את הציטופלזמה של תאים.
ראה גם:
נשימה תאית יכולה להתרחש בשני מצבים, תלוי הרבה בסוג התא ובאורגניזם, תאים אלה עשויים להכיל חמצן או לא, והם מחולקים לאירובי ואנאירובי.
אירובי ותהליך ה- ATP: נשימה אירובית היא תהליך המכיל נוכחות של חמצן, זוהי פעולה ביוכימית שתפקידה לספק אנרגיה, אנרגיות אלה מגיעות ממולקולות הנקראות ATP (אדנוזין טריפוספט) הוא חלק מתהליך שניתן לסווג לעשרה שלבים, כלומר לעשר תגובות אנזימטיות בתהליך הגליקוליזה, ויוצרים את החומצה פירובית.
כאמור, המולקולה הכלולה ב- גלוקוז הוא זקוק להפסקה, בהפסקה זו מופיעות שתי מולקולות של חומצה פירובית.
חומצה פירובית, כאמור, נוצרת על ידי שלושה אטומי פחמן, תפקידה להתחיל קרבס, אשר הן תגובות כימיות רבות המתרחשות בתא המשפיעות ישירות על חילוף החומרים שלו, היא יכולה נקראים גם מחזור חומצות לימון, בהיותו חלק חשוב בתהליך הנשימה. תָא.
הנה צילום מסך של אופן הפעולה של קרבס בכל פעולה:
ATPs יכולים להיקרא גם שלב השקעת האנרגיה (המורכב מבסיס חנקן אדנין, סוכר ושלושה פוספטים), והם אחראים על נטילת אנרגיה ו לאחסן אותם לזמן מסוים לאחר אותה זמן האנרגיה משתחררת, אנרגיה זו משמשת לתפקוד של פעילויות תאיות, תוספת של פוספטים במולקולה נותן גלוקוז החלוקה לשתי מולקולות כתוצאה מהפעלה זו מתרחשת, למרות שמולקולת ה- ATP מועילה ביותר בפעולה, הגליקוליזה היא גם, בייצור בסוף הפיתוח 4 מולקולות ATP, כלומר כפליים, ניתן לכנות שלב זה גם שלב ההכנה והתשלום: ובאמצעותו סיבה? בוא נבדוק את זה?
ATP בשלב ההכנה משמש כמוביל אנרגיה, ההידרוליזה שלו אינה אלא פירוק של מולקולה על ידי מים, ומספק שחרור של יונים ה+ ואה-,
בשלב התשלומים כביכול, יש הופעה של 4 מולקולות, 4 המולקולות הללו פועלות כתשלום עבור שתי המולקולות ש"נוצלנו "בתהליך הראשון.
אנאירובי: זה יכול להיחשב כחלק מתהליך הגליקוליזה, מכיוון שלאנארובי אין חמצן במבנה שלו, אין צורך פירוק מולקולות גלוקוז, כניסה לתהליך נראה כי חומר חדש מסייע: תסיסה (לקטית או אלכוהולית) היא חומר של החלפה המסייעת בהליכת חמצן, תהליך זה מאפשר: נשימה תאית, תגובת מחזור קרבס ופוספוריזציה חמצונית, אשר הם צעדים מטבוליים, חומצה פירובית פועלת גם בתהליך זה, מכיוון שכאשר אין חמצן, היא מייצרת את המיטוכונדריה, ולכן הפירובט הופך ל חוּמצָה.
אפשר לקרוא לזה קולטן או מקבל, זוהי פעולה כימית, תהליך זה מקבל אלקטרונים מתרכובות אחרות.
כדי להבין טוב יותר תהליך מורכב מאוד, הנה התמונה של התהליך הכימי של הגליקוליזה:
לכן, לכל התהליך הזה המטרה העיקרית היא שחרור אנרגיה לתפקודים מסוימים בגופנו, שחרור זה טומן בחובו אנרגיה התפקוד המאוזן של התאים הוא תהליך מספק, אם לא הייתה כל הפעולה הזו, האורגניזם האנאירובי לא היה מספיק כדי לשמור על כל החמצן שהגוף זקוק לו בכדי להבטיח את כל הצרכים שעולים בו, ללמוד קצת יותר, עיין במאמר בהקשר ל גלוקוז, הוא מוזכר בתהליך הגליקוליזה, גורם חשוב ביותר לכל פעולה.
הירשם לרשימת הדוא"ל שלנו וקבל מידע מעניין ועדכונים בתיבת הדואר הנכנס שלך
תודה על ההרשמה.
