פעילות פרשנות טקסט, שהוצעה לתלמידים בשנה הרביעית או החמישית בבית הספר היסודי, על הטקסט "A Menina que Draw" (הילדה שציירה).
פעילות פורטוגזית זו זמינה להורדה בתבנית Word הניתנת לעריכה, מוכנה להדפסה ב- PDF וגם לפעילות שהושלמה.
הורד פעילות זו מ:
בית ספר: תאריך:
פרופ 'פרופ': מחלקה:
שֵׁם:
בעיירה קטנה בפנים חיה ילדה בשם איזבלה.
איזבלה גרה עם הוריה ואחיה הקטן. היא אהבה לצייר, תמיד ציירה.
העיר שלו הייתה יפה מאוד, היה בה פארק מלא בעצים, ציפורים ואגם עם הרבה דגים צבעוניים. איזבלה אהבה את הטבע סביב.
השמים שם היו כחולים כל כך כחולים, אבל כל כך כחולים, שעמדו בניגוד לעננים כל כך לבנים.
והאוויר? האוויר היה כל כך טהור לנשימה.
אך ככל שאיזבלה גדלה, גם העיר שלה גדלה. אבל הייתה בעיה; העיר צמחה בפראות, וכך קרה משהו נורא. לפתע העצים נעלמו ובמקומותיהם הופיעו בניינים, מפעלים, חנויות ודברים אחרים.
ואז, איסה התחיל להיות מודאג מאוד, כי הצבעים האלה שהיא כל כך אוהבת, הירוק של העצים, הכחול של השמים, האדום של הפרחים, נעלמו בהדרגה. אז קיבלה את הרעיון הגדול; לפני שכל הצבעים האלה חדלו להתקיים, היא התחילה לצייר ולצבוע, ורצתה לעולם לא לשכוח את כל הטבע שהיה שם פעם.
היא התחילה בפארק. אז הוא עיצב עיצוב יפהפה עם כל אותם עצים מאוד ירוקים. זה היה נהדר כי, לפני יום, הם הרסו את הפארק כדי ליצור קניון במקום.
אז היא ציירה תמונה של השמים הכחולים ההם, עם העננים הלבנים האלה. זה היה בדיוק בזמן, כי לפני יום נחנך מפעל שפולט עשן נורא והעיר כבר לא ראתה את השמים הכחולים האלה.
ואז איזבלה החליטה לצייר את האגם עם הדגים. ואתה יודע שביום זה הם החליטו להשליך את הביוב של העיר לאגם הזה? למרות שהיה נהר קטן שחיבר את האגם הזה לים ושם נמלטו כמה דגים קטנים, כולל "ביו", איש הים שחי שם. לרוע המזל, מי שלא הצליח להימלט גסס בסופו של דבר.
הילדה החלה לשים לב לאנשים שגרים בעיר והבחינה שכבר אין להם את השמחה שהייתה להם, הם תמיד היו מודאגים, תמיד ממהרים ואפילו קצת אפורים. אין זמן לספר או להקשיב לסיפורים, היו להם דברים גרועים יותר ...
איזבלה ידעה שאנשים הם כאלה מכיוון שכבר אין להם את הצבעים האלה בחייהם, אז היה לה עוד רעיון נהדר; כדי שאנשים יזכרו כמה יפה העיר שלה, היא הגדילה והפיצה את הרישומים שלה לכולם.
באותו יום קרה דבר יוצא דופן; אנשים בעצם עצרו לראות את הרישומים, המפעל נעצר, המכוניות נעצרו, וכולם היו אמוציונליים במיוחד ונזכרו כמה הם מאושרים עם כל הטבע הזה מסביב.
זה קרה אז שאנשים הבינו שעליהם לעשות משהו כדי להחזיר את הצבעים.
הם החליטו שהם ישתלו מחדש את העצים, יארגנו את המפעלים כך שלא יזהמו את הסביבה, יפתרו את בעיית הביוב בדרך אחרת כדי שהדגים הקטנים יחזרו. אז הם החליטו לנקוט בכל הצעדים כדי שהטבע לא יישכח כל כך שוב.
כל זה נעשה והעיר הזו התחילה לחייך שוב.
אתה יודע מה הכי טוב?
איזבלה, הנערה שציירה, הפכה לחלק מההיסטוריה של אותה עיר, כשהכינו לה פסל באמצע הכיכר החדשה, מלאה בעצים וציפורים. יודע מה עוד?
ביו, המאנטיין, חזר לאגם והביא את כל משפחתו.
מרסיה האזים
1) מה כותרת הטקסט?
א:
2) מיהו הכותב?
א:
3) כמה פסקאות יש בטקסט?
א:
4) מי הדמות הראשית?
א:
5) מה הנושא המרכזי של הסיפור?
א:
6) מה הילדה אהבה לעשות?
א:
7) איך הייתה העיר שעיצבה?
א:
8) מה קרה לעיר כשהילדה גדלה?
א:
9) מה החליטה הילדה לעשות כדי לעזור לאנשים?
א:
10) מה היה היחס של אנשים לפעולת הילדה?
א:
לקבלת גישה
בְּ תשובות נמצאים בקישור מעל הכותרת.
דווח על מודעה זו