פעילות פורטוגזית, המיועדת לתלמידי תיכון בשנה א ', נותנת ניתוח של מיקום האוניברסיטה כינוי "אם", בבניית טקסט בו קלריס ליספקטור דן במעשה הכתיבה.
פעילות זו בשפה הפורטוגזית זמינה להורדה בתבנית Word הניתנת לעריכה, מוכנה להדפסה ב- PDF וגם בפעילות שהושלמה.
הורד פעילות זו מ:
בית ספר: תאריך:
פרופ 'פרופ': מחלקה:
שֵׁם:
לקרוא:
אמרתי פעם שכתיבה היא קללה. (...) היום אני חוזר ואומר: זו קללה, אבל קללה שמצילה.
אני לא מתייחס לכתיבה לעיתון. אבל לכתוב מה שיכול בסופו של דבר להפוך לסיפור קצר או לרומן. זו קללה מכיוון שהיא מאלצת ונגררת כמו התמכרות כואבת שממנה כמעט ואי אפשר להיפטר מכיוון ששום דבר לא מחליף אותה. וזו ישועה.
להציל את הנשמה הלכודה, להציל את האדם שמרגיש חסר תועלת, להציל את היום שאתה חי ושאתה אף פעם לא מבין אלא אם כן אתה כותב. הכתיבה היא ניסיון להבין, לנסות לשחזר את הבלתי ניתן להפקה, להרגיש עד הסוף האחרון את התחושה שתישאר מעורפלת וחונקת בלבד. לכתוב זה גם לברך על חיים שלא התברכו... אני זוכר עכשיו בכמיהה את הכאב שבכתיבת ספרים.
קלריס ליספקטור. מגלה את העולם.
שאלה 1 - ב"היום אני חוזר: זו קללה, אבל קללה שמצילה. ", המונח המודגש מציג:
ההסבר
ב) התנגדות
ג) המשכיות
ד) מצב
שאלה 2 - בתוך ה "[…] של מי כמעט בלתי אפשרי להיפטר מכך, כי שום דבר או החלף. ", הצורות הפרונומינליות המודגשות מחליפות, בהתחשב בהקשר:
שאלה 3 - בקטע "[...] זה להרגיש את התחושה ש יישאר פשוט מעורפל ומחניק. ", ניתן להחליף את המונח המודגש ב:
א) מתעלף
ב) היה עושה
ג) נראה
ד) ימשיך
שאלה 4 - שימו לב לכינוי "אם" בקטע הבא: "הצילו את הנפש הלכודה, הצילו את האדם שמרגיש חסר תועלת, הצילו את היום שחי וזה לעולם לא מובן אלא אם כן אתם כותבים."
ואז הסביר את התפקיד הנ"ל:
מאת Denyse Lage Fonseca - בוגר שפות ומומחה בחינוך מרחוק.
בְּ תשובות נמצאים בקישור מעל הכותרת.
דווח על מודעה זו