פעילות של פרשנות טקסט, המיועד לתלמידים בשנה השביעית בבית הספר היסודי, על הספר "A Menina Que Perdeu as Cores". עבודה זו מגוללת את סיפורה של ילדה, שיום אחד התעוררה וראתה את כל האפור, השחור-לבן סביבה. אמה לקחה אותה לרופא, אבל זה לא עזר... למרות שהילדה כבר לא ראתה את העולם הצבעוני, קרה שינוי בחייה! רוצה לדעת מה זה? אז קרא את הטקסט בעיון בשחור, לבן ואפור ואז ענו על השאלות הפרשניות השונות שהוצעו! בחייך?
פעילות הבנת הנקרא הזו זמינה להורדה בתבנית Word הניתנת לעריכה, מוכנה להדפסה ב- PDF, כמו גם הפעילות שהושלמה.
הורד תרגיל פרשנות טקסט זה בכתובת:
בית ספר: תאריך:
פרופ 'פרופ': מחלקה:
שֵׁם:
לקרוא:
יום אחד הילדה התעוררה וראתה הכל אפור, שחור ולבן. הוא חשב שהוא חולם, אבל לחלומות יש צבעים. ובכן, הוא חשב שזה בטח סיוט, כי סיוטים הם כאלה, כמו יום סוער ומלא באפור, לבן ושחור. אבל אפילו לסיוטים היה צבע. היא הביטה במראה ולא ראתה עוד צבע. שום דבר לא היה באותו צבע כמו קודם והכל נראה שאיבד את הכיף שלו. האם רצה לקחת אותה לרופא. אבל הרופא פשוט אמר לישון ולנוח. זה לא הועיל: הילדה לא ראתה את העולם הצבעוני שוב.
רק מהפך נוסף התרחש באותו לילה: היא כבר לא פחדה. שכן הוא גילה שהוא (ויכול) מכאן ואילך לצבוע את העולם בדרכו שלו.
בסיפור הפשוט הזה מהספר "הילדה שאיבדה צבעים", עם איורים יפהפיים של אנבלה לופז, יש הרבה מה לחשוב עליו. אין לך ימים שאתה מתעורר ונראה שהעולם לא מהנה? זה נראה בערך שחור לבן ואפור. הכל נראה עצוב, צבע הדמעות, צבע האבל, צבע הריקנות (האם לריקנות יש צבע ?!). אז אתה מגלה שלפעמים העולם הוא פשוט ככה, קצת אפור. ושהיחידים שיכולים להפוך את זה לעליז וצבעוני יותר הם אנחנו עצמנו. פשוט קחו את מברשת האומץ וצבעו את היום באפור.
אריאן קארארו. אפשר להשיג ב: .
שאלה 1 - הטקסט "בשחור, לבן ואפור" נועד:
() לדווח על עובדה שבה מעורבת ילדה.
() מלמדים ילדים לצבוע את עולמם.
() לקדם את הספר "A Menina Que Perdeu as Cores".
() לחשוף דעה על הימים המשעממים בחיינו.
שאלה 2 - בפסקה הראשונה של הטקסט, המחבר מספר לנו את סיפור הספר "A Menina Que Perdeu as Cores". הדגיש את הפעלים המבטאים את מעשי הילדה בסיפור זה:
א) "יום אחד הילדה התעוררה וראתה הכל אפור, שחור ולבן."
ב) "חשבתי שאני חולם, אבל לחלומות יש צבעים."
ג) "ובכן, הוא הסיק שזה חייב להיות סיוט [...]"
ד) "היא הביטה במראה ולא ראתה עוד צבעים."
שאלה 3 - מחבר הטקסט מעריך את הספר "הילדה שאיבדה צבעים" בקטע:
() "אבל אפילו לסיוטים היה צבע."
() "[...] (ויכול), מכאן ואילך, לצבוע את העולם בדרך שלך."
() "בסיפור הפשוט הזה מהספר 'הילדה שאיבדה צבעים', עם איורים יפים [...]"
() "הכל נראה עצוב, צבע הדמעות, צבע האבל, צבע הריקנות [...]"
שאלה 4 - בקטע "[...] סיוטים הם כאלה, כמו יום סוער מלא באפור, לבן ושחור.", המחבר השתמש במילה "איך" כדי:
( ) תן דוגמא.
() ציין סיבה.
() ערוך השוואה.
() להציג השערה.
שאלה 5 - בחלק "זה נראה קצת שחור-לבן ואפור.", הכיתוב מתייחס ל:
() לספר.
( ) ליום.
( ) לעולם.
() למברשת.
שאלה 6 - בקטע "אז אתה מגלה שלפעמים העולם הוא כזה [...]" הביטוי "לפעמים" מבטא:
() תכונה קבועה של העולם.
() תכונה חולפת של העולם.
() תכונה בו זמנית של העולם.
() מאפיין ספורדי של העולם.
שאלה 7 - בחלק "וכי היחידים שיכולים לגרום לו להיות מאושר יותר [...]", יש זכר:
() של שפה פואטית.
() של שפה בלתי פורמלית.
() של השפה האזורית.
() של שפה מדעית.
שאלה 8 - ב"רק קח את מברשת האומץ וצייר את היום האפור. ", כותב הטקסט:
() מגלה רצון.
() מוציא צו.
() שואל שאלה.
() מציג פתרון.
מאת Denyse Lage Fonseca
בוגר שפות ומומחה בחינוך מרחוק.
דווח על מודעה זו