אתה בלוקים כלכליים, הידוע גם בשם הסכמים אזוריים, הם קבוצות רשמיות ומאוחדות, המורכבות ממדינות הפועלות יחד ב- תוכנית מסחרית מהאסטרטגיות השונות ביותר, בהתאם לסוג הבלוק שנוצר ומידת ההכנסה של ההתאמה שלהם חברים.
מכיוון שמדובר בהסכמים אזוריים עם היקף מוגבל, נחשב, לתקופה מסוימת, שהגושים הכלכליים פעלו כ- הגבלה להתקדמות הגלובליזציה ברחבי העולם, שכן המגמה הנראית לעין הייתה בידוד של קבוצות אלו בתחומים שונים של עסקים וכלכלה בכללי.
ראה עוד
אי שוויון: IBGE חושפת את 10 המדינות הגרועות ביותר ל...
ישראל היא המעצמה הצבאית הרביעית בחזקה בעולם; לבדוק את הדירוג
עם זאת, אנו יכולים לומר, כיום, שהסכמים אזוריים הם אחד ההיבטים העיקריים של הגלובליזציה הכלכלית שהתגבשה, בעיקר, משנות ה-80 ואילך.
ההסכמים הללו, אחרי הכל, מבצעים אינטגרציה מבנית (תחבורה ותקשורת) בין חבריהם, שלעתים קרובות מתחילים לפעול יחד בהיקף הבינלאומי.
ניתן לסווג הסכמים אזוריים בהתאם לרמות השונות של אינטגרציה כלכלית, פוליטית ומסחרית.
מאפיינים אלה תלויים לעתים קרובות לא רק בבחירה של מדינות, אלא גם ב יכולת טריטוריאלית ותשתית זמינה כדי לקדם יותר קירוב אחד לשני.
לפיכך, ניתן לסווג את הגושים לאזור סחר חופשי, איחוד מכס, שוק משותף, איחוד כלכלי ומוניטארי.
פִּרסוּם
אזור סחר חופשי
מטרתו היא להפחית או לבטל לחלוטין את המכסים המוטלים על מוצרים הנסחרים בין המדינות החברות. הוא נחשב להסכם פשוט המוגבל לתחום המסחרי והמיסוי.
דוגמה היא NAFTA אשר, כפי שנראה בהמשך, מורכבת ממנה לָנוּ, מקסיקו ו קנדה.
איחוד מכס
זה עובד באותם תנאים כמו אזור מכס, עם תוספת של גם הכנסת מה שנקרא תעריף חיצוני משותף (בַּלָשׁ), שהוא תעריף מסחרי סטנדרטי עבור קבוצת מדינות. לפיכך, כל החברות באותו גוש מאמצות את אותו שיעור מס מכס עבור מדינות שאינן באיחוד האירופי. חברים, יצירת שיתוף פעולה רב יותר ביחסי מסחר והימנעות מתחרות ב אֵזוֹרִי.
O מרקוסור הוא דוגמה לגוש כלכלי שמחיל את ה-TEC בקרב חבריו היעילים.
שׁוּק הַמְשׁוּתָף
פִּרסוּם
זהו גוש כלכלי שנוהג בתנועה חופשית של סחורות, סחורות ושירותים בין מדינות. בנקודת ההתפתחות הגבוהה ביותר שלו, שוק משותף מאפשר גם תנועה חופשית של אנשים ללא הגבלות בין אזורי גבול.
הדוגמה היחידה, נכון לעכשיו, לגוש עם תנאים אלה היא האיחוד האירופי.
האיחוד הכלכלי והמוניטרי
זהו שוק משותף עם הדיפרנציאל של, בנוסף לכל המאפיינים שהוזכרו לעיל, גם להציג מטבע משותף לשימוש מסחרי וכתוצאה מכך יצירת בנק מרכזי מאוחד.
האיחוד האירופי, מאז הקמת האירו, הפך גם הוא להיחשב כאיחוד כלכלי ומוניטארי, אם כי לא כל המדינות החברות מאמצות את המטבע של הגוש.
יש הרבה בלוקים כלכליים הפזורים ברחבי העולם. חלק מהמדינות אפילו מהוות חלק משני גושים בו זמנית, כמו חברי NAFTA שבאותו זמן גם הם חלק מ-APEC, כפי שניתן לראות להלן.
בין כל כך הרבה הסכמים אזוריים, נתנו דגש מיוחד לחמשת העיקריים שבהם: האיחוד האירופי, NAFTA, Mercosur, APEC ו-CIS.
נוסדה בשנת 1951 תחת השם של קהילה כלכלית של פחם ופלדהO (ECSC), לאחר הקמת בנלוקס (הגוש הכלכלי שנוצר על ידי בלגיה, הולנד ולוקסמבורג), הוא הפך לשוק האירופי המשותף, בשנת 1957, על ידי חוזה רומא. ב-1993, על פי אמנת מאסטריכט, היא הפכה לבסוף לאיחוד האירופי, עם יישום היורו ב-2002.
זהו הבלוק המתקדם ביותר מבחינת אינטגרציה כלכלית ופוליטית. במקרים רבים, חבריה פועלים ומקבלים יחד החלטות על מצבים דיפלומטיים בינלאומיים. כפי שכבר אמרנו, בבלוק הזה יש תנועה חופשית של אנשים, סחורות, הון וסחורות.
נכון לעכשיו, 27 מדינות הן חלק מהאיחוד האירופי (בריטניה עזבה ב-31 בינואר 2020):
1 - גרמניה
2 - אוסטריה
3 - בלגיה
4 - בולגריה
5 - צ'כיה
6 - קפריסין
7 - קרואטיה
8 - דנמרק
9 - סלובקיה
10 - סלובניה
11 - ספרד
12 - אסטוניה
13 - פינלנד
14 - צרפת
15 - יוון
16 - הונגריה
17 - אירלנד
18 - איטליה
19 - לטביה
20 - ליטא
21 - לוקסמבורג
22 - מלטה
23 - הולנד
24 - פולין
25 - פורטוגל
26 - רומניה
27 - שבדיה
19 מתוך 27 המדינות הן בעלות האירו כמטבע הרשמי שלהן, ולכן הן חלק ממה שנקרא אזור האירו (או גוש האירו).
O נפתה, ראשי תיבות של North American Free Trade Agreement, נוצר בשנת 1994 והוא מורכב מארצות הברית, מקסיקו וקנדה.
גוש כלכלי זה נוצר מתוך כוונה ליישם רק אזור סחר חופשי אחד, תוך ביטול מחסומי מכס, ושימש להגדלת ההשקעות של ארה"ב במקסיקו, כמו גם להגדלת היצוא המקסיקני לארצות הברית.
עם זאת, NAFTA לא מתכוונת להתפתח לרמות מתקדמות אחרות של בלוקים כלכליים. בעוד שהאיחוד האירופי מאפשר תנועה חופשית של אנשים, בצפון אמריקה, אמריקאים אפילו בנו חומה בגבולם הדרומי כדי לנסות לבלום את כניסתם של מהגרים מקסיקנים בלתי חוקיים לארצם. שֶׁטַח.
הוא נוצר בשנת 1991 על ידי הסכם אסונסיון במיזוג של ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי, וכיום, כפי שכבר אמרנו, הוא מייצג איחוד כלכלי ומכס.
בנוסף לארבעת החברים המייסדים, ה מרקוסור ונצואלה הייתה חברה יעילה מאז 2012, בעקבות הבקשה שהגישה המדינה ב-2006.
חברים שותפים בגוש - אלה שאינם מאמצים CET, אלא רק סחר חופשי במוצרים מסוימים - הן: בוליביה (בתהליך הפיכתה למדינה חברה), צ'ילה, קולומביה, אקוודור, גיאנה, פרו ו סורינאם.
מדינות המשקיפות של הגוש הן: מקסיקו וניו זילנד, שרק עוקבות אחר הפגישות ואינן חלק מההסכמים.
APEC, שנוסדה בשנת 1989 ואוחדה בשנת 1994, המייצגת שיתוף פעולה כלכלי אסיה-פסיפיק, פועלת כאזור של שיתוף פעולה בין המדינות שטופות האוקיינוס השקט ביבשת אמריקה, אסיה ואוקיאניה.
זהו הבלוק הכלכלי הגדול בעולם במונחים של סכום התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) והעושר שלו מדינות חברות, שכן יש לה נוכחות של כמה "ענקים" של הכלכלה העולמית, כמו ארה"ב, סין, יפן ו אוֹסטְרַלִיָה.
למרות הפוטנציאל שיש לגוש הזה ביחס לגדולת המדינות החברות בו, APEC לא מציגה רלוונטיות רבה בתרחיש הבינלאומי בשל חוסר האינטגרציה וניגוד האינטרסים ביניהם חברים. רבים מהם ממקדים את חששותיהם בהסכמים אזוריים אחרים שגם הם צד להם.
המדינות החברות ב-APEC הן:
1 - אוסטרליה
2 - ברוניי
3 - קנדה
4 - ארצות הברית
5 - אינדונזיה
6 - יפן
7 - דרום קוריאה
8 - מלזיה
9 - ניו זילנד
10 - פיליפינים
11 - סינגפור
12 - תאילנד
13 - טאיפיי הסינית
14 - הונג קונג
15 - הרפובליקה העממית של סין
16 - מקסיקו
17 - פפואה גינאה החדשה
18 - צ'ילה
19 - פרו
20 - רוסיה
21 - וייטנאם
זהו גוש כלכלי שנוצר על ידי הרפובליקות לשעבר של ברית המועצות שנכחדה, שהתפתחה מבחינה תעשייתית מתוך אינטגרציה טריטוריאלית גדולה בין אזוריה השונים. לכן, כיום, רוב המדינות הללו תלויות זו בזו.
מבין הרפובליקות שהיו חלק מהמדינה הסוציאליסטית, רק לטביה, אסטוניה וליטא לא הצטרפו לחבר העמים, בנוסף לגאורגיה שיצאה מהגוש.
המדינות החברות בחבר העמים הן:
1 - ארמניה
2 - בלארוס
3 - קזחסטן
4 - רוסיה
5 - הפדרציה הרוסית
6 - מולדובה
7 - קירגיזסטן
8 - אוזבקיסטן
9 - טג'יקיסטן
10 - טורקמניסטן
11 - אוקראינה
12 - אוזבקיסטן (מאז 1991)
13 - ג'ורג'יה
14 - אזרבייג'ן (מאז 1993)
ההסכמים, בנוסף לאינטגרציה מסחרית גדולה יותר, כוללים הגנה צבאית, אך מבטיחים עצמאות מדינית מלאה.
ראה עוד:
