הודעה לפגישה פדגוגית עם מורים

חשוב להעביר כמה מסרים בישיבות פדגוגיות. זה יניע ויביא רעיונות חדשים. בדוק כמה דוגמאות מעניינות.

הקושי לרצות את כולם

…………………………………………….

אנשים רבים מתנהגים בדרכים שהם מדמיינים שישמחו את כולם.

מטפורה זו מספרת לנו על חוסר האפשרות להשיג מטרה זו ועל הצורך לסמוך על שיקול הדעת הפנימי שלנו.

♥♥♥

בחום היום אבא הסתובב ברחובותיו המאובקים של קשן עם בנו וחמור. האב ישב על החיה בזמן שהבן הוביל אותה ומשך את החבל בחבל.

- 'ילד מסכן!', קרא עובר אורח, 'הרגליים הקצרות שלך חייבות להתאמץ לא ליפול מאחורי החמור. איך יכול האיש ההוא לשבת שם כל כך רגוע על ההר שלו, לראות שהילד פונה להרוס מרוב כל כך ריצה?

האב לקח את ההערה הזו ללב, ירד מהחמור בפינה הבאה והניח את הילד על האוכף. אבל לא עבר זמן רב שעובר אורח אחר הרים את קולו ואמר:

- איזו חרפה! הפרחח הקטן יושב שם כמו סולטן, בעוד אביו הזקן רץ לצידו.

ההערה הזו פגעה מאוד בילד, והוא ביקש מאביו לרכוב גם על החמור על גבו.

“האם ראית אי פעם דבר כזה?” רטנה אישה לבושה ברעלה. אכזריות כזו לבעלי חיים! חלציו של החמור המסכן כפופות, והזקן חסר כלום ובנו התקינו כאילו החיה הייתה ספה. יצור מסכן!

שתי המטרות של ביקורת מרה זו הסתכלו זו על זו, וללא מילה, ירדו. עם זאת, הם בקושי צעדו כמה צעדים כאשר זר אחר לעג להם ואמר:

- תודה לאל אני לא כל כך טיפשי! מדוע שניכם נוהגים בחמור הזה אם הוא לא עושה לכם שירות כלשהו, ​​אם הוא אפילו לא מעלה אחד מכם?

האב הכניס חופן קש לפיו של החמור והניח את ידו על כתפו של בנו.