סין עורכת ניסויים בדג זברה בתחנת החלל טיאנגונג; מבין

א חרסינהמתכונן לקראת שלח דג זברה לתחנת החלל שלך, טיאנגונג, ביוזמה שמטרתה לחקור את האינטראקציה בין היצורים הקטנים הללו למיקרואורגניזמים במערכת אקולוגית סגורה.

ניסויי הדגים יסייעו למחקר על אובדן עצם ב אסטרונאוטים, אתגר העומד בפני מי שמבלה תקופות ארוכות בסביבות מיקרו-כבידה. למידע נוסף למטה.

התאמה לסביבה

ג'אנג ווי, עוזרו של המפקד העליון של מערכת היישום החלל המאויש בסין, חשף את התוכנית במהלך סמינר היישום של תחנת החלל למדע ופרויקטי יישומים שנערך בבייג'ינג ב-10 ביולי.

המטרה היא לקדם ידע על התאמות דגים בסביבות מיקרו-כבידה והתנהגותם בתנאים כאלה.

(תמונה: נאס"א/רפרודוקציה)

למרות שזהו מאמץ חדש עבור סין, זו לא הפעם הראשונה שדגים נשלחים לחלל. בשנת 1976, ה ברית המועצות שלח דג זברה, הידוע גם בשם Danio Rerio, לתחנת החלל Salyut 5 על סיפון משימת סויוז 21.

בזמנו, קוסמונאוטים סובייטים ערכו ניסויים שהצליחו לחשוף שדגים הראו שינויים התנהגותיים בתגובה לסביבת המיקרו-כבידה.

חקר בעלי חיים בחלל אינו דבר חדש. מאז שחר חקר החלל, קופים, עכברים, כלבים, ארנבות, שפני ניסיונות, חרקים, חולדות, שימפנזים, חתולים, צבים וזבובים נשלחו למשימות כדי להבין טוב יותר את ההשפעות של סביבת החלל על אורגניזם חי.

א נאס"א, למשל, שלח את הקוף הראשון, אלברט 1, ב-1948, והקוף הראשון ששרד טיסת חלל היה יוריק ב-1951. מאוחר יותר, ברית המועצות שלחה את הכלב המפורסם לייקה על סיפון ספוטניק 2 בשנת 1957, והפכה ל- היצור החי הראשון שנכנס למסלול כדור הארץ, למרות שלמרבה הצער הוא לא שרד לאורך זמן זְמַן.

למרות ההפסדים, מחקר עם בעלי חיים בחלל סיפק מידע רב ערך למדענים, איפשר התקדמות טכנולוגית ותרם להכנת העתיד משימות חלל מאויש.

הניסויים עזרו להבין את ההשפעות של מיקרו-כבידה על אורגניזמים חיים ולהתפתח אמצעי הפחתה לאתגרים העומדים בפני אסטרונאוטים במהלך משימות חלל ארוכות טווח מֶשֶׁך.

עם ההתקדמות בטכנולוגיית החלל והמחויבות המתמשכת לחקר החלל, מחקרים כמו שליחת דג זברה תחנת החלל טיאנגונג מייצגת עוד צעד חשוב במסע להבין טוב יותר את החלל ואת האינטראקציות שלו עם החיים בְּ- כדור הארץ.