זה לא יכול להיות שונה עם אוצר מילים. למעשה, שפה היא אחת הרכישות הראשונות שילדים עושים במהלך התפתחותם. לאחר מכן, ניתן לשחזר כל מילה שהילד שומע, כולל קללות.
זה עניין של ילדים לא מחונכים! לא בדיוק. בהתאם לגיל הילד, אין לה מושג על משמעות המילה הנאמרת.
ראה עוד
ביצועי המורים הם גורם מפתח להכלה מלאה של תלמידים...
להבין כיצד התנהגות ילדים יכולה להעיד על סבל ב...
כן, זה יכול להיות עניין של חינוך, אם הילד נחשף לעתים קרובות לסביבה שבה נאמרים ניבולי פה באופן לא מתון, או אם מבוגרים אינם מנחים את התנהגותו של הילד, גם אם הוא כבר מבין את המשמעות של מִלָה.
ראה גם:חרדה, חוסר ביטחון ופחד אצל ילדים צעירים
אבל, באופן כללי, העובדה שילד מקלל אין הרבה קשר לחינוך שהוא מקבל. אחרי הכל, אולי היא שמעה מישהו מדבר ברחוב, חבר מבית הספר, או אפילו בטלוויזיה. ואם הכל חדש, הכל מתגלה בהרפתקאות ילדות, אז הצליל של המילה יכול להיות גם.
אם הילד עדיין בשנות חייו הראשונות, כלומר בשלב לימוד השפה, קחו בחשבון שהוא רק מנסה את המילה החדשה, בתמימות.
אם המילה לא תגרום להשלכות, הילד כנראה ישכח. אז, גם אם הדחף הוא לנזוף, או אפילו לצחוק, פשוט תעמיד פנים שלא שמעת.
אבל אם הקטן מתעקש להשמיע את מילת הקללה, דבר איתו, בלי התעלות, והציע אפשרויות להחליף את המילה, כאילו זה משחק. ילדים אוהבים לנהל משא ומתן ולעשות בחירות.
אם, למרות זאת, ממשיכים להיאמר ניבולי פה או, יותר מכל, אם משתמשים במילים אלה כשהילד מתעצבן, מתוסכל, התערבות נחרצת יותר מצד הורים או מטפלים, גישה מתקנת נכונה מלווה בהסבר קצר ואובייקטיבי מדוע לא לומר מילה כזו.
ראשית, המבוגרים שחיים עם הילד צריכים להוות דוגמה. המימרה "עשה כדברי, לא כפי שאני עושה" אינו תקף עבור הקטנים. רוב ההתנהגויות נלמדות על ידי חיקוי, אז אין לקלל ילדים אם אתה לא רוצה שהם יתרבות.
מכיוון שזה בלתי נמנע שהקטנים יגלו את המילה החדשה הזו, נסו להתמודד עם המצב ברוגע. כל זה חלק משלבי הפיתוח.
כשהילד שלך חוזר הביתה עם אחת מהמילים החדשות האלה, זכור לגחך, להישאר ניטרלי. (א), ילדים אוהבים לעורר תגובות אצל מבוגרים, וזה יכול להפוך את המילה למעניינת אפילו יותר עבורם הֵם.
יש לתת תשומת לב קצת אחרת במקרים בהם הילד אינו מכבד ומדבר עלבונות להורים או למורים.
שוב, שימו לב לגילו של הקטן, אולי הוא מביע רגשות של כעס ותסכול, אבל הוא עדיין לא מודע לחומרת מעשיו.
האפשרות הנכונה לתקן את זה, גם בבית וגם בבית הספר, היא תמיד דיאלוג. הסבירו שהתנהגותו עלולה לפגוע באנשים, ושיש דרכים אחרות לפעול ולהתמודד עם כעס.
הורים: היזהרו עם צורת הענישה שאתם מטילים, יש צורך בתיקונים, אך עמדות מסוימות של ההורים עלולות להחמיר את המצב, כמו התנהגות אגרסיבית.
מורים: אם הילד צעיר מאוד, אל תיקחו את העלבון באופן אישי, נסו לדבר ולהבין איך הוא מרגיש, ומדוע הוא מתנהג בצורה לא ראויה. במידת הצורך, פנה לעזרה.
כדי להתמודד עם הקטנטנים, בכל הקשר ואירוע, חיוני שתהיה לנו המבוגרים הרבה סבלנות ושכל ישר לכוון אותם. אנחנו, במישרין ובעקיפין, אחראים למבוגרים שהם יהפכו.
