מי הייתה פרידה קאלו? פרידה קאלו (1907-1954) הייתה ציירת מקסיקנית, שמאפייניה העיקריים ביצירתה הם צבעים מרהיבים והשראה מאמנות ילידית מקסיקנית. גם עם בעיות בריאותיות רבות, שליוו אותה מילדותה, היא נחשבת א סמל של סיבולת והתמדה.
חייו היו בסימן יצרים, סבל והרבה כאב. היא מעולם לא הכריזה על עצמה כפמיניסטית, אבל היום היא נתפסת כסמל של תנועות שנלחמות למענן שוויון וזכויות לנשים, בדיוק בגלל הדרך הנוקבת שבה היא נקטה עמדה לגבי פוליטיקה, אהבה והחיים בכלל.
ראה עוד
שמני זית ברזילאים מקבלים פרסים והכרה בינלאומית;...
חדשות מזויפות! 10 השקרים דור ה-X גדל באמונה - ואולי...
בנוסף, עבודתה תיארה סוגיות נשיות אינטימיות שמעולם לא טופלו באמנות, כמו רצח נשים, הפלות, אלימות נגד נשים ולידה.
"רגליים, בשביל מה אני רוצה אותך, אם יש לי כנפיים לעוף?"
"שום דבר אינו מוחלט. הכל משתנה, הכל זז, הכל מסתובב, הכל עף ונעלם”.
"החיים מתעקשים להיות ידידי, והמטרה שלי האויב שלי."
"מעולם לא ציירתי חלומות, אלא את המציאות שלי."
"יש כאלה שנולדו עם כוכבים ואחרים עם עוד כמה, וגם אם אתה לא רוצה להאמין, אני נולדתי עם קבוצות כוכבים..."
"אתה יכול להמציא פעלים? אני רוצה להמציא אחד: אני שמיים אותך, אז הכנפיים שלי הופכות ענקיות לאהוב אותך בלי מידה".
"לכסות את הסבל שלך זה סיכון שהוא יטרוף אותך מבפנים."
"יופי וכיעור הם תעתוע, מכיוון שאחרים תמיד רואים את הצד הפנימי שלנו."
"אני התפוררות."
"אם הייתי יכול לתת לך משהו בחיים, הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך דרך העיניים שלי. רק אז תבין כמה אתה מיוחד בשבילי".
"מה שלא הורג אותי, מאכיל אותי."
"שתיתי כדי להטביע את צערי, אבל הארורים למדו לשחות."
"עכשיו אני חי על כוכב לכת כואב, שקוף כמו קרח. זה כאילו למדתי הכל בבת אחת, תוך שניות. החברים והקולגות שלי הפכו לאט לאט לנשים. הזדקנתי ברגעים ועכשיו הכל משעמם ושטוח. אני יודע שאין שום דבר נסתר; אם היה, הייתי רואה את זה."
"אם יש חיים לאחר המוות, אל תחכה לי, כי אני לא אעשה זאת."
"אני מצייר את עצמי כי אני לבד ובגלל שאני הנושא שאני מכיר הכי טוב."
"ומה שהכי כואב זה לחיות בגוף שהוא הקבר שכלוא אותנו, לפי אפלטון, כמו שהקונכייה כולאת את הצדפה."
"כאב, עונג ומוות הם לא יותר מתהליך הקיום. המאבק המהפכני בתהליך הזה הוא דלת פתוחה למודיעין".
