בקיצור, משחקי מעגל הם אלו שבהם ילדים מחזיקים ידיים, בצורת עיגול, שרים ולפעמים ממחיזים שירי עם מסורתיים.
בעבר, כשהטכנולוגיה לא הייתה כל כך נוכחת בחיי היומיום, והיה בטוח יותר לשחק בה ברחוב, הם היו חלק מחייהם של ילדים ברזילאים רבים, עד שהחלו ליפול לתוכו שִׁכחָה.
ראה עוד
חינוך נוער ומבוגרים (EJA) הוא שוב בראש סדר העדיפויות הפדרלי
ביצועי המורים הם גורם מפתח להכלה מלאה של תלמידים...
עם זאת, בשנים האחרונות בתי הספר מחויבים לשחזר מסורות זו ואחרות שנותרו בצד לאורך זמן. היום, כדי להבין טוב יותר, ולהסתגל למציאות החברתית, הם זכו לכמה התאמות.
עם זאת, באופן כללי, הם שירים עם מילים פשוטות וקל ללמידה. בנוסף, בין המאפיינים העיקריים הם הקצב הפשוט, התוכן הלודי, ה לנעול שפות, מעשי קונדס וריקודים.
נתפסים לא רק כדרך לעבוד על הגוף, הם נתפסים כדרך לשפר את האינטראקציה החברתית ביניהם קטן, זה עוזר לעבוד על בעל פה, מקדם אינטגרציה, אפילו של הילדים הכי ביישנים, בנוסף לקולקטיביות ושכל ישר קִצבִּי.
יש להניח את הילדים יד ביד, בתנוחות מתחלפות, כך שאחד פונה למרכז המעגל והשני פונה לאחור. לאורך השיר הם מוזמנים לפנות לכיוון המרכז. המשחק מסתיים כאשר כולם מתמודדים בתוך המעגל.
"הקאנו התהפך.
על שנתת לה להסתובב,
זה היה בגלל (שם של חבר)
מי שלא ידע לחתור.
לו הייתי דג
וידע לשחות,
לקח את (חוזר על שם הקולגה)
מקרקעית הים".
זה אחד המצחיקים שבהם, מכיוון שילדים צריכים לציית לסדרה של פקודות. לפני שמתחילים, אחד מהם ייבחר כזאב והשני כעכבר הקטן.
הכיתה תהווה מעגל והעכבר יהיה ביניהם, בעוד הזאב יהיה בחוץ. לאחר מכן, כולם חייבים לשיר את השיר למטה, בסוף, העכבר חייב לברוח מהזאב. עם זאת, אם הוא ייתפס, הוא יהיה הזאב של הסיבוב הבא.
"בוא נצא לטייל ביער, בזמן שהזאב שלך לא יבוא".(2x)
זאב: "מר מאוס בבית?"
כולם: "לא."
זאב: "באיזה שעה הוא מגיע?"
כולם: "בשלוש!"
"בוא נצא לטייל ביער, בזמן שהזאב שלך לא יבוא".(2x)
זאב: "מר מאוס בבית?"
כולם: "כן!"
זה די פשוט לביצוע, אבל זה יצליח מאוד, במיוחד עם תלמידי גן.
יד ביד, כולם ישירו:
"תכווץ, גרוס, גרוס אחות קטנה היא בר שאני הולך לזרוק (שם של חבר) לפח האשפה". (2x)
כפי שהם נקראים בשמם במילות השיר, הם נכנסים למעגל. בסוף, כשכולם ייכנסו, הם יצעקו:
"הפח נתקע, איש הזבל שפך אותו". (4x)
באות זה, כל אחד חופשי לקפוץ כמה שהוא רוצה.
בתור התחלה, כולם יוצרים מעגל גדול, כשאחד הילדים נבחר להיות במרכז. כשתסיים את מילות השיר, היא תבחר מי יחליף אותה באמצע המעגל.
"תרזה דה ישו,
מנפילה,
זה ירד לקרקע.
שלושה אדונים השתתפו,
שלושת הכובע ביד.
הראשון היה אביו,
השני, אחיו,
השלישי היה האחד
שטרזה עזרה".
אחד השירים שהכי מייצגים את רוח משחקי המעגל, "Ciranda, cirandinha" הוא קלאסיקה אמיתית. בעבר הוא כבר קסם לילדים רבים, וגם היום הוא מסוגל להשפיע רבות על משהו כל כך מסורתי.
כשהם ממוקמים במעגל, הם יתחילו לשיר את המילים למטה. בפסוק האחרון עליהם לבחור חבר שיצטרף למעגל. המשחק נמשך עד שכל המשתתפים באמצע.
"סירנדה, סירנדה
בואו כולנו נסתובב!
בואו נסתובב
גב וחצי אנחנו ניתן
הטבעת שנתת לי
זה היה זכוכית וזה נשבר
האהבה שהייתה לך בי
זה היה קטן וזה נגמר
לכן, גב' (שם אחד הסטודנטים)
היכנס לתוך הגלגל הזה
אמור פסוק יפה
תגיד שלום ותלך."
כדי לשחק "Carneirinho, carneirão" ילדים צריכים רק לחבר את ידיהם יחד, תוך כדי שירה, לציית לפקודות השיר.
"Carneirão, carneirão-neirão-neirão,
הביטו לשמיים, הסתכלו אל האדמה, אל האדמה, אל האדמה,
פקד על המלך, אדוננו, אדוני, אדוני,
כדי שכולם יכריעו ברך.
טלה קטן, טלה קטן, טלה קטן,
הביטו לשמיים, הסתכלו אל האדמה, אל האדמה, אל האדמה,
פקד על המלך, אדוננו, אדוני, אדוני,
כדי שכולם יקומו".
זה עוקב אחר הסגנון של רוב התעלולים. כשהם ממוקמים במעגל, הילדים מתחילים לשיר את השיר. תוך כדי שירה הם מחליפים את השם של מריאזינה באחד המשתתפים במשחק, עד שכולם במרכז.
"הלכתי לטורורו לשתות מים, לא מצאתי
חשבתי שזו ברונטית יפה
שהשארתי בטורורו
תהנה מהאנשים שלי
הלילה האחד הזה הוא כלום
אם אתה לא ישן עכשיו
יישן עם עלות השחר
הו, דונה מריה
הו, מריאזינהה, הו, מריאזינהה, היכנסו למעגל הזה
או שאתה תהיה לבד!
לבד אני לא נשאר
אני אפילו לא אשאר!
למה יש לי (תגיד את השם של אחד הילדים)
להיות הדייט שלי!"
זהו אחד השירים הקלאסיים ביותר, ויחד עם זאת, הפשוט ביותר. כדי לשחק, פשוט תנו לילדים להחזיק ידיים ולהתחיל לשיר:
"איך דגים חיים יכולים לחיות מתוך מים קרים?
איך דגים חיים יכולים לחיות מתוך מים קרים?
איך אני יכול לחיות, איך אני יכול לחיות
בלי שלך, בלי שלך, בלי החברה שלך?
הרועים של הכפר הזה כבר לועגים לי
הרועים של הכפר הזה כבר לועגים לי
על שראיתי אותי בוכה ככה, בלעדייך, בלי החברה שלך".
הלכתי לספרד הוא אחד משירי הילדים שמותר לילדים לשחק. במהלך ההוצאה להורג, הם מצייתים לפקודות, כגון מחיאות כפיים ורגליים. בסופו של דבר כל אחד בוחר עמית אחר להיות בן הזוג שלו, ויחד ירוצו לבקש את ברכתו של זה שנשאר לבדו או המורה.
"הלכתי לספרד
להביא את הכובע שלי,
כחול ולבן,
הצבע של השמים האלה.
תסתכל על כף היד, כף היד, כף היד.
תראה רגל, רגל, רגל.
תראה גלגל, גלגל, גלגל.
סרטן דגים הוא.
סרטן זה לא דג.
סרטן דגים הוא.
סרטן זה רק דג
בשיטפון הגאות.
סמבה, קריאולי,
מי בא מבאהיה,
לקחת את הילד
וזורק אותו לאגן.
האגן הוא זהב
שיוף עם סבון
ואחרי שיוף
יבש עם חלוק.
החלוק הוא משי,
קונדום פילו.
כל אחד לוקח את הזוג שלו
לתת ברכה לסבתא.
ברכות, סבתא!
הברכה, סבתא!"
ילדים יחזיקו ידיים במעגל. אחד מהם ייבחר להישאר בחוץ, הוא יהיה האב פרנסיסקו. כשהם יתחילו לשיר, הוא יתפוס את מקומו של אחד החברים לכיתה, וזה, בתורו, יהיה פאי פרנסיסקו החדש. המשחק נמשך עד שנגמר הזמן המוקצב או שהילדים מתעייפים מהמשחק.
"פאי פרנסיסקו נכנס למעגל מנגן בגיטרה שלו
דה צפרדע צפרדע בוז בוז
הנציג שלך בא משם ואבא פרנסיסקו נכנס לכלא
פאי פרנסיסקו נכנס למעגל מנגן בגיטרה שלו
דה צפרדע צפרדע בוז בוז
הנציג שלך בא משם ואבא פרנסיסקו נכנס לכלא
כשהוא מגיע מעוות כולו, הוא נראה כמו בובה מגושמת
כשהוא בא כולו מתנודד, הוא נראה כמו בובה מגושמת".
