ג'ון דיואי היה פילוסוף ומחנך אמריקאי שעזר לייסד פרגמטיזם, אסכולה פילוסופית פופולרית בתחילת המאה ה-20.
הוא גם היה גורם מרכזי בתנועה המתקדמת בחינוך, מתוך אמונה נחרצת שהחינוך הטוב ביותר כרוך ב'למידה מתוך עשייה'.
ראה עוד
גלה את הביוגרפיה של מגדה סוארס ויצירותיה העיקריות
מי הייתה אמי פיקלר? גלה את ההיסטוריה והמתודולוגיה שלה
ג'ון דיואי נולד ב-20 באוקטובר 1859 בברלינגטון, ורמונט. הוא היה השלישי מבין ארבעה ילדים שנולדו לארצ'יבלד דיואי ולוצ'ינה ארטמיסיה ריץ'. אביו היה סוחר מקומי שאהב ספרות. לאמו הייתה חוש מוסרי חמור המבוסס על אמונתה ב קלוויניזם.
הוא למד על תרבויות אחרות על ידי התבוננות ביישובים איריים וצרפתים-קנדיים ליד ביתו. בילדותו עבד במסירת עיתונים ובחצר עצים. בעת ביקורו של אביו, ששירת בצבא וירג'יניה, הוא ראה את הזוועה של מלחמת האזרחים האמריקאית (1861-1865) ממקור ראשון.
מאחר שלא ידע באיזו קריירה להמשיך, דיואי שקל קריירה כפרופסור. לאחר שבילה זמן מה בחיפוש אחר עבודה, בן דודו, מנהל סמינר (מקום בו מוכשרים כמרים) בפנסילבניה, השיג לו עבודה כמורה. הוא שירת שם שנתיים.
דיואי קרא על פילוסופיה בזמנו הפנוי. כשבן דודו התפטר, דיואי איבד את עבודתו. הוא חזר לוורמונט כדי להיות המורה היחיד בבית ספר פרטי.
ג'ון דיואי סיים את לימודיו באוניברסיטת ורמונט ובילה שלוש שנים כמורה בתיכון באויל סיטי, פנסילבניה. לאחר מכן הוא בילה שנה בלימודים אצל G. סטנלי הול באוניברסיטת ג'ונס הופקינס במעבדת הפסיכולוגיה הראשונה של אמריקה.
לאחר שסיים את הדוקטורט שלו בג'ונס הופקינס, דיואי המשיך ללמד באוניברסיטת מישיגן במשך כמעט עשור. ב-1894 קיבל דיואי את תפקיד יו"ר המחלקה לפילוסופיה, פסיכולוגיה ופדגוגיה באוניברסיטת שיקגו.
באוניברסיטת שיקגו החל דיואי לגבש את הדעות שתרמו רבות לאסכולה המכונה פרגמטיזם.
דיואי עזב בסופו של דבר את אוניברסיטת שיקגו והפך לפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה מ-1904 ועד פרישתו ב-1930. ב-1905 הוא הפך לנשיא איגוד הפסיכולוגים האמריקאי.
הוא היה מהראשונים שהזהירו מפני הסכנות של עלייתו של אדולף היטלר (1889-1945) לשלטון בגרמניה ומהאיום היפני במזרח הרחוק. הוא נפטר ב-1 ביוני 1952.
הנקודה העיקרית בה דוגלת הפרגמטיזם היא שהערך, האמת או המשמעות של רעיון טמונים בהשלכותיו המעשיות. דיואי גם עזר להקים כמה מעבדות לימוד פדגוגיות באוניברסיטת שיקגו, שם יכול היה ליישם ישירות את התיאוריות הפדגוגיות שלו.
לעבודתו של דיואי הייתה השפעה חיונית על פסיכולוגיה, חינוך ופילוסופיה. לעתים קרובות הוא נחשב לאחד מגדולי ההוגים של המאה ה-20. הדגש שלו על חינוך מתקדם תרם רבות לשימוש בניסויים ולא בגישה סמכותית לחינוך.
דיואי פרסם למעלה מ-1,000 ספרים, מאמרים ומאמרים במגוון רחב של נושאים, כולל חינוך, אמנויות, טבע, פילוסופיה, דת, תרבות, אתיקה ודמוקרטיה במהלך הקריירה שלו.
דיואי האמין בתוקף שחינוך לא צריך להיות רק על מורים שגורמים לתלמידים ללמוד עובדות לא רציונליות שהם ישכחו במהרה.
הוא דגל שדרך הלמידה צריכה להיות מסע של חוויות, הבנייה אחת על השנייה, יצירת חוויות חדשות. דיואי גם הרגיש שבתי ספר מנסים ליצור עולם נפרד מחיי התלמידים.
פעילויות בית הספר וחוויות החיים של התלמידים צריכים להיות מחוברים. אם זה לא היה נעשה, למידה אמיתית תהיה בלתי אפשרית.
ניתוק התלמידים מהקשרים הפסיכולוגיים שלהם, כלומר מהחברה ומהמשפחה, יהפוך את מסעות הלמידה שלהם לפחות משמעותיים ובכך יהפוך את הלמידה לפחות בלתי נשכחת. כמו כן, בתי הספר היו צריכים להכין את התלמידים לחיים בחברה.
גברים מעולם לא השתמשו במלואם בכוחות שיש להם כדי לקדם טוב, כי הם מסתכלים על כוח חיצוני כלשהו שיעשה את העבודה שעליה הם אחראים.
לִלמוֹד? בהחלט, אבל קודם כל, חי ותלמד לכל החיים, בחיים.
אנחנו חושבים רק כשאנחנו מתמודדים עם בעיה.
חינוך הוא תהליך חברתי, הוא התפתחות. זו לא הכנה לחיים, זה החיים עצמם.
הדרישה לחופש היא דרישה לכוח.
הדחף העמוק ביותר בטבע האדם הוא הרצון להיות חשוב.