להיות לבד ולא לרצות לצאת מהבית זה יחס שראוי לתשומת לב. אנשים לא תמיד מסוגלים להבדיל בין אהבה להישאר בבית לבין הימנעות מאינטראקציה חברתית. לעתים קרובות, העדפה זו יכולה להיות דרך לא להיות מסוגל לעזוב את ההתנהגות של בידוד חברתי.
בני אדם הם יצורים חברותיים הזקוקים למגע עם בני גילם כדי להיות מרוצים ומוטיבציה בחיים. כולל דר. Drauzio Varella ציין כי השנים האחרונות של מחקר בתחומי מדעי המוח, הפסיכולוגיה והאפידמיולוגיה הוקדשו למחקרים התנהגותיים על קשרים אנושיים.
ראה עוד
'אולטרסאונד לביש' הוא הבטחה חדשה לגילוי מוקדם...
7 טיפים חכמים להתמודדות עם חוסר תגובה בוואטסאפ
בחירה תכופה זו להיות לבד מחמירה למעשה את מצב הבדידות ותחושות העצב, הריקנות והעדר הפרספקטיבה. מה שמשפיע כתוצאה מכך על הבריאות הפיזית והנפשית של אנשים.
עם זאת, בידוד חברתי ובדידות אינם אותו דבר. הראשון מייצג חוסר במגע חברתי והשני הוא מצב רגשי. לפעמים, להיות בבידוד יכול להיות בחירה וחיפוש לרגע של הִשׁתַקְפוּתוהכרה עצמית.
עם זאת, דאגה חייבת להיות נוכחת כאשר אינך יכול עוד לצאת מהבידוד החברתי.
המדע כבר מוכיח שבדידות ובידוד משפיעים על הבריאות הגופנית. אפילו, לפי דר. Drauzio Varella, מחקר מזהה שמספר מקרי המוות המוקדמים עולה בקרב אנשים שיש להם פחות קשרים חברתיים.
אבל מהן ההשלכות על הגוף של אנשים שנמצאים בבידוד חברתי? ההשפעות העיקריות הן:
במקרים מסוימים, עזיבת התנהגות של בידוד חברתי דורש התחלה של תהליך של ידע עצמי ופעולות מעשיות המעוררות אינטראקציה חברתית.
לפיכך, יש צורך ליצור אסטרטגיות לעידוד מגע אנושי ולבקש ממנו עזרה מקצועית פסיכולוגים, אם זה נחוץ.
(צילום: רפרודוקציה/אינטרנט)
היעדר מגע חברתי ממושך מייצר השלכות פיזיות ונפשיות המקדמות סבל רב. לכן, חשוב מאוד להימנע מביקורת עצמית ולהכיר ביתרונות של מגע חברתי לשגרה ולבריאות.