מריה מונטסורי, יוצרת השיטה הנושאת את שמה, ראתה ילדים בעיניים שונות והחלה לתפוס אותם לא בתור מיני מבוגרים, אך כאינדיבידואלים אינטגרליים מלידה, ולכן כנושאים ומושאי הוראה בו זמנית.
בהתבסס על האינדיבידואליות והחופש של התלמיד, עוררה התיאוריה של המחנכת מהפכה חינוכית אמיתית. בין השינויים העיקריים ביחס לחינוך המסורתי, המורה אינו עוד גיבור הכיתה ולוקח על עצמו את תפקידו של מסייע בתהליך הלמידה.
ראה עוד
גלה את הביוגרפיה של מגדה סוארס ויצירותיה העיקריות
מי הייתה אמי פיקלר? גלה את ההיסטוריה והמתודולוגיה שלה
נוצרה על ידי הרופאה, הפדגוגית והמחנכת האיטלקית, מריה מונטסורי, שיטה זו היא מערכת של פרקטיקות, תיאוריות וחומרי הוראה. לדבריה, הפריטים שהוזכרו קודם הם לא הנקודות החשובות ביותר של השיטה, אלא איך השימוש בהם יכול לתת לילדים את האפשרות לשחרר את הטבע האמיתי שלהם, כך שהחינוך יתפתח על בסיסם, ולא על בסיס להפך.
השיטה מגנה גם על חינוך עצמי, שכן לפיה כולנו נולדים עם יכולת ללמד את עצמנו, אם ניתנים לנו התנאים האידיאליים לכך.
כלומר, החינוך נתפס כהישג של הילד, בעוד שהמורה נתפס כאחראי עליו ללוות את התהליך הזה ולזהות את המאפיינים המיוחדים של הפוטנציאל של כל אחד, ולעולם לא לכפות את מה שיהיה מְלוּמָד.
נקודה חשובה נוספת היא שבכל פעם הילד מציג צרכים והתנהגויות שונות, אותם היא מכנה "תוכניות התפתחות". כך, תוך התחשבות בשאלות האישיות של כל אחד, באמצעות השיטה ניתן לשרטט פרופילים התנהגותיים כלליים ולספק הזדמנויות למידה ספציפיות לכל קבוצת גיל גיל.
ההבנה של הספציפיות הללו חשובה ביותר, מכיוון שהן מאפשרות לנו לדעת את משאבים הולמים יותר עבור כל אחד מהשלבים, תוך התחשבות תמיד באינדיבידואליות של יְלָדִים.
לשיטת מונטסורי יש שישה עמודי יסוד. האם הם:
לפי מונטסורי, היעילות של השיטה שלו היא דווקא באי סתירה לטבע האנושי, להיפך. לדבריה, כשהם נולדים, ילדים אינם שלמים, ולכן אין צורך שמרכז הכיתה יהיה המורה.
בבתי ספר המשתמשים בשיטה, המרחב ערוך לחלוטין לתנועה חופשית של הילדים בכיתה, מה שמקנה התפתחות רבה יותר של עצמאות ויוזמה אישית. ניתן ליישם חינוך מונטסורי מהגן ועד לתיכון.
פעילויות מוטוריות וחושיות חיוניות במהלך הלמידה. במחשבה על כך, יצרה מריה מונטסורי סדרה של חומרים דידקטיים המסוגלים לעבוד בתחומים אלה, בעיקר בהתייחס לחוויה הישירה של חיפוש וגילוי.
במקום המקומות המסומנים של בתי הספר המסורתיים, הילדים מפוזרים בסביבה, לבד או בקבוצות קטנות, תמיד ממוקדים בפעילותם. מורים, במקום לעמוד מול הכיתה, מסתובבים בין התלמידים כדי לעזור להם.
אין גם זמן הפסקה, שכן אין הבחנה בין פעילות דידקטית לפנאי. כמו כן, אין ספרי לימוד מסורתיים. במקום תרגול זה, מעודדים ילדים לערוך מחקר ולהציגו בפני חבריהם.
בשנת 2015, כאשר משפחת המלוכה הבריטית הודיעה כי הנסיך ג'ורג', בנם של הנסיך וויליאם וקייט מידלטון, יתחנך בבית ספר במונטסורי, הוכנסו מספר דיונים על השיטה הנחיות.
אבל בנוסף לנסיך, מספר אנשים בולטים וכמה מהמוחות המבריקים של התקופה האחרונה עברו בבתי ספר כמו אלה. זה המקרה של מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסד אמזון, ג'פרי בזוס, פייסבוק, מארק צוקרברג, הזמרת ביונסה והסופר וחתן פרס נובל לספרות, גבריאל גרסיה מרקס.
מריה מונטסורי, שנולדה ב-31 באוגוסט 1870, בעיר קיארוואלה שבצפון איטליה, התעניינה בביולוגיה מגיל צעיר. זו הייתה אחת הסיבות שגרמו לה להתמודד עם אביה ולדעה הקדומה של החברה כולה להיות אחת הנשים הראשונות שלמדו רפואה במדינתה.
הוא הלך לאוניברסיטת רומא, שם התמודד עם התנגדות רבה מצד עמיתים רבים, כולם גברים. לפעמים היה צריך לבצע את משימותיו בבידוד, כיוון שלא יכול היה לבצען איתם.
סיים את לימודיו ביולי 1896, הוא התמודד שוב עם שורה של דעות קדומות כשהחליט ללכת למקצוע שלו. הוא גילה עניין מסוים בפסיכיאטריה, ולאחר מכן הקדיש את פעילותו לתחום זה.
הוא החל להתעניין בילדים, בעיקר אלו עם בעיות נפשיות, בזמן ביקור בבתי מקלט וראה כיצד היחס שניתן להם מפוקפק ולא אנושי. כתוצאה מכך, הוא החל לחקור את מצבם של הילדים הללו בהתבסס על עבודתו של אדוארד סגוין.
תוך זמן קצר, בקונגרס הרפואי הלאומי, שנערך בעיר טורינו, הגן מונטסורי על התזה כי היעדר חומרים וגירויים מתאימים היה הגורם העיקרי לעיכוב בלמידה של ילדים עם צרכים מיוחדים. מבצעים.
הוא סיים לימודי פדגוגיה, ומאוחר יותר השתלב בליגה לחינוך ילדים עם רטרדו, שם פגש את הרופא ג'וזפה מונטסאנו. יחד איתו היא הפכה למנהלת שותפה של בית הספר האורתופרני.
שם, למרות שעיקר העבודה הוקדשה להכשרת מורים, הוצאו כמה ילדים מבתי המקלט, שטופלו במקביל לסטודנטים וחפצי מחקר.
באותה תקופה היא עיבדה חלק מהחומרים של סג'ין ויצרה רבים אחרים, שלימים הפכו לחלק מהותי מהשיטה שלה. הוא הבחין שהשימוש בהם על ידי ילדים גרם להתעוררות החלק החושי שלהם, מה שמבטיח תוצאות מצוינות.
ב- Escola Ortophrênica הוא העמיק את לימודיו באנתרופולוגיה ופדגוגיה. בשנת 1904, שכבר הוקדשה בלעדית לחינוך, החלה ללמד בבית הספר לפדגוגיה באוניברסיטת רומא, שם שהתה עד 1908.
באותה תקופה, ליתר דיוק ב-1907, נוצרה הזדמנות שאפשרה לה לעבוד עם ילדים שלא היו בעלי צרכים מיוחדים. באותה תקופה, קבלן, בשותפות עם ממשלת רומא, בנה מתחם דיור בשכונה פופולרית בשם סן לורנצו.
במקום זה הייתה אחראית מריה מונטסורי לפיתוח הפרויקט החינוכי של המקום בו שהו ילדי הקבוצה. "Casa dei Bambini" (בתרגום מילולי, בית הילדים), הפך בסופו של דבר לבמה של המהפכה החינוכית הגדולה בעולם.
המקום הותאם לחלוטין לקליטת ילדים אלו ובאמצעות החומרים שפיתחה המחנכת הם הציגו התפתחות מצוינת, בנוסף להיותם רגועים, רגועים, מרוכזים ו שַׂמֵחַ.
לבקשת הורים של חלק מהילדים שעדיין לא ידעו לכתוב, היא החלה ללמד אותם קרוא וכתוב בשיטתה. הילדים הסתגלו כל כך טוב שמשעה לשעה גילו שהם יודעים לכתוב והסתובבו על הסט וכתבו על הרצפה והקירות.
בשנת 1909 כתב את "פדגוגיה מדעית", שהתקדשה בתואר "שיטת מונטסורי". לאחר מכן לימד בארצות הברית, ספרד ואנגליה. הצלחת שיטתה הייתה כזו שב-1922 מינתה אותה הממשלה למפקח הכללי של בתי הספר באיטליה.
כמה שנים לאחר מכן, עם עלייתו של מוסוליני לשלטון, נסגרו בתי ספר רבים במונטסורי והמחנך החליט לעזוב את איטליה. עד 1946, כשחזרה, ביקרה בספרד, הולנד והודו. במדינה האחרונה לימדה במשך שבע שנים.
שנה לאחר שובו, בגיל 76, הוא נשא נאום בפני אונסק"ו בנושא "חינוך ושלום". שנתיים לאחר מכן, הוא קיבל את המועמדות הראשונה מבין שלוש לפרס נובל לשלום. מריה מונטסורי נפטרה ב-6 במאי 1952 בנורדוויק, הולנד.
