זילנד, האניגמטי "היבשת השמינית" שקועה בדרום מערב של האוקיינוס השקט, היה נושא למרתק ומחקר אינטנסיבי מאז שהציעו מדענים, ב-2017, לסווג את האזור כיבשת.
כעת, מחקר שפורסם בכתב העת Tectonics חושף תגליות חדשות לגבי היווצרותו והשלכותיו על האבולוציה הביולוגית.
ראה עוד
מיתוס או מציאות? גלה את האמת מאחורי הסיפור של לויתן
הִיסטוֹרִי! ארכיאולוגים מגלים תגלית מרתקת בפאתי...
זילנדיה, החולקת מאפיינים גיאולוגיים עם חלקיה מעל המים ניו זילנד וניו קלדוניה, בולט בקרום שלו, עבה יותר מקרום האוקיינוס הטיפוסי אך דק יותר מרוב הקרום יַבַּשׁתִי.
ההיסטוריה שלו מתחילה בערך 180 מיליון שנה, כשהיא הייתה חלק מיבשת העל גונדוואנה. במשך מיליוני שנים, הוא עבר תהליך "דילול", מתמתח ובסופו של דבר צלל.
עם זאת, המנגנונים המדויקים מאחורי הטרנספורמציה הגיאולוגית הזו נותרו ללא תשובה חותכת, מה שמרתק את הקהילה המדעית ואת חובבי הנושא.
מדענים אספו לאחרונה דגימות סלעים וחריגות מגנטיות כדי לפענח את החידה הזו, וחשפו רמזים חשובים על ההיסטוריה של זילנדיה.
(תמונה: גילוי נאות)
יתר על כן, להיסטוריה של זילנדיה יש השלכות משמעותיות על אבולוציה ביולוגית של כדור הארץ, למרות שהוא היה שקוע במשך מיליוני שנים.
לפני שקיעתו, האזור היה מערכת אקולוגית תוססת, עם נבגי אבקה וקונכיות של בעלי חיים במים רדודים, מה שמעיד על מגוון של חי וצומח.
התפרקות גונדוואנה בודדה את זילנדיה, ואיפשרה התפתחות ייחודית של מינים במקומות שונים בעולם, כמו קנגורו באוסטרליה ולמורים במדגסקר.
גילויים כאלה קוראים תיגר על הרעיון השגוי לפיו פני השטח של כדור הארץ הם סטטיים, כאשר היבשות כבלתי ניתנות לשינוי. לכן, יש להם השפעה מתמשכת על ההבנה האנושית של פיזור והתפתחות המינים בדרום האוקיינוס השקט.
בעוד מדענים ממשיכים לחקור את המסתורין שלה, זילנדיה מתגלה ככלי להטיל ספק בהנחות אנושיות לגבי כדור הארץ.
זוהי תזכורת לכך שמאחורי המראה הסטטי, כדור הארץ משתנה ללא הרף, וכל גילוי מאפשר לאנושות להתקדם לעבר הבנה רחבה יותר של החיים.
