אחד לא פורסם פִּירָמִידָה מְשׁוּשֶׁה התגלה בערבות אירו-אסיה, מה שמציין את הפעם הראשונה שזוהתה צורה כזו באזור.
בן כ-3,800 שנה, נמצא המבנה במהלך חפירות באזור אבאי, קזחסטן.
ראה עוד
ל-3 שלטים יהיה האומץ לפתוח את ליבם ב-28 בספטמבר,...
האם נמצאה היבשת השמינית? מדענים משחזרים דגימות מ...
הגילוי נעשה ב-8 באוגוסט על ידי האוניברסיטה הלאומית האירואסית (ENU). הארכיאולוגים של המוסד עורכים חקירות באזור מאז 2014.
הפירמידה ממוקמת במתחם Kyrykungir, ליד הכפר Toktamys. החפירות נמשכות, עם ציפיות שייחשף מידע נוסף על המבנה וההיסטוריה שלו.
(תמונה: האוניברסיטה הלאומית של אירו-אסיה/רפרודוקציה)
תלמידים ומורים מהאוניברסיטה הלאומית האירואסית (ENU) שיתפו פעולה בחשיפת הפירמידה המתוארכת לתחילת האלף השני לפני הספירה. ג', ממוקם בערבות ושייך לתקופת הברונזה.
בהצהרה, איאן אומיטקלייב, ראש המחלקה לארכיאולוגיה ואתנולוגיה של ENU, פירט את המאפיינים המרתקים של הפירמידה.
עם 13 מטר אורך ושמונה שורות אבנים בין כל פנים, מדובר במבנה מתוחכם ומורכב, לדברי איש המקצוע.
הוא הוסיף כי המבנה מכיל כמה עיגולים בליבתו וכי קירותיו החיצוניים מעוטרים בתמונות של בעלי חיים שונים, בדגש על ייצוגים של סוסים.
(תמונה: האוניברסיטה הלאומית של אירו-אסיה/רפרודוקציה)
גילוי הפירמידה המשושה מציעה תובנה עמוקה לגבי כת הסוסים של אותה תקופה. עצמות סוסים שנמצאו סביב אנדרטת האבן ותמונות של גמלים החקוקות על המבנה מדגישות את חשיבותן של בעלי חיים אלו בתרבות של אותה תקופה.
לפי ההיסטוריון אומיטקלייב, ממצאים ארכיאולוגיים כוללים גם קרמיקה, עגילים תכשיטים נשיים של זהב ותכשיטים אחרים, המחזקים את הרעיון שתקופת הברונזה הייתה תקופה עשיר מבחינה תרבותית.
הפורטל Live Science דיווח כי למרות שהפירמידה אינה מגיעה לגבהים הגרנדיוזיים של מבנים מצריים, היא עדיין מתנשאת לכ-3 מטרים. לפי ההערכות הוא שימש גם כבית קברות מובחר.
לפי מידע שסיפק אומיטקלייב לפורטל, המבנה, שהתגלה ב-2023, כולל מגליתים בכל פינה, במשקל של עד טון.
נכון לעכשיו, חלקים מהפירמידה מכוסים בתלולית אדמה, ולא ברור אם לבניין היה אי פעם גג.
(תמונה: איאן אומיטקלייב/רפרודוקציה)
קארן רובינסון, עמיתת מחקר במכון לחקר העולם העתיק באוניברסיטת ניו יורק, ומומחית בנושא אַרכֵיאוֹלוֹגִיָה באזור אירו-אסיה, הגיב על הפירמידה המשושה שהתגלתה לאחרונה.
למרות שהיא לא הייתה מעורבת ישירות בממצא, רובינסון הדגישה את הצורך במידע נוסף כדי שניתן יהיה להעריך את המבנה באופן מדעי.
המומחה הדגיש את החשיבות של פרסום רשומות מדעיות, תצלומים של חפצים ו פטרוגליפים, והביע את התלהבות הקהילה הארכיאולוגית ללמוד יותר על המדהים הזה תַגלִית.
