התרופה הטובה ביותר נגד "וירוס" הדיסאינפורמציה, שהדביק את החברה הברזילאית ב"קדחת" של חדשות מזויפות (חדשות מזויפות) היא החזרת דרישת הדיפלומה לעיסוק המקצועי בעיתונאות. זו הדעה פה אחד שהביעו המתדיינים בדיון הציבורי שקיימה ועדת התקשורת של לשכת הנבחרים, ביום חמישי האחרון (26).
לדעת סגנים, מורים, אנשי עסקים ונציגי איגודי עובדים, הדרך הטובה ביותר לשחזר את אמינות התקשורת תהיה לאשר הצעת תיקון לחוק. חוקה (PEC 206/12) - שכותרתה החוק הברזילאי של חופש, אחריות ושקיפות באינטרנט - המחזירה את מסמך החובה למימוש המקצוע בברזיל.
ראה עוד
קריירה רווחית: 9 מקצועות המשלמים יותר מ- R$20,000 לחודש
3 מוזרויות סקרניות של אנשים אינטליגנטים: אף אחד לא מאמין לאחרון
להגנת ההצעה, נשיא הפדרציה הלאומית של עיתונאים (Fenaj), סמירה קונהה ציינה כי "בתרחיש שבו רוב האוכלוסייה מקבלת מידע דרך רשתות חברתיות, אנחנו צריכים להכשיר יותר ויותר את העיתונות הנהוגה ב- בְּרָזִיל".
תחת הטענה שעיתונות מקצועית היא התרופה נגד 'גל האינפורמציה המוטעית' המתמיד, סמירה סבורה כי "אנחנו חיים בחברה שמבוססת על שקרים מופץ בקנה מידה גדול ועם יעדים ספציפיים, ואנו משאירים בצד את התפקיד של איש מקצוע שמתאמן במשך ארבע שנים לפחות כדי למלא תפקיד בסיסי בדמוקרטיה", כאשר מגנים כי כיום, ללא דרישת דיפלומה, ישנם מקרים של קטינים ואנאלפביתים עם רישום מקצועי כעיתונאים, העובדים בגלוי במדינה מדינה.
'עט עליון' - בהתחלה של הבעיה, עוד בשנת 2009 (ממשלת לולה הראשונה), בית המשפט העליון הפדרלי (STF), חד צדדי, החליט שכל אדם, ללא קשר לאימונים, יכול להתאמן תפקידי העיתונאי, תוך ביטול, בלחיצת קולמוס, 40 שנות תוקף של מקצוע המוסדר בחסות תעודת השכלה גבוהה, כמו האחרים שעם זאת נשתמרו.
ההחלטה ה'מטופשת' של שרי העליון, אז, תהיה להגיב לערעור של מעסיק, במקרה זה, איגוד חברות הרדיו והטלוויזיה במדינת סאו פאולו (Sertesp), יחד עם המשרד הציבורי הפדרלי (MPF), עבורו דרישת הדיפלומה תהיה בלתי חוקתית, שכן החוקה "מבטיחה לכולם את הזכות לחופש ביטוי ולחופש מַחֲשָׁבָה". תחכום שבפועל החליש את הקטגוריה בפני הבוסים, בנוסף להחרים את עצם חופש הביטוי שעליו רצו להגן.
לעומת זאת, עבור נשיא האגודה הברזילאית להוראת העיתונות, מרלוס זקריוטי, הפשרה של חופש הביטוי כעילה לביטול הדיפלומה אינה בת קיימא. "העיתונאי אינו מביע את דעתו בחדשות ובדיווחים שהוא כותב. לפיכך, הדרישה לתעודה אינה מבטיחה את הבלעדיות לכאורה של הזכות להביע את מחשבותיו באמצעי התקשורת או בכל אמצעי אחר", העריך.
בדחיית הצדקה של כתב העניין דאז בבית המשפט העליון, הדיקן כיום גילמר מנדס – לו "הכשרה ספציפית ב עיתונאות היא לא הדרך האידיאלית להימנע מסיכונים אפשריים לקהילה או נזק לצדדים שלישיים" - מנהל אגודת העיתונאים הברזילאית (ABI), ארמנדו רולמברג, סיווג את ההחלטה העליונה כ'נסיגה', בנוסף להזהיר מפני ההשלכות הרות האסון שהיא גרמה עבור חֶברָה.
"עיתונות זה כל מה שאין לו שום קשר לשקרים. בתוך העיתונות, יש חופש ביטוי, אבל חופש הביטוי אינו כולל שקרים, כמו שקר משרת את עצמו, שונא, מנומס, תוך קצת יותר מ-24 שעות, יכול להביא הפסדים עצומים ל חֶברָה. לפעמים אפילו לא ניתן לבצע נסיגה שווה ערך", אמר.
"כדור הארץ שטוח" - כהמחשה להצהרותיו של רולמברג, נשיא האגודה הברזילאית לחוקרי עיתונות (SBPJor), סמואל פנטוג'ה, נתן כדוגמה את תוצאת הסקר, לפיה אחד מכל חמישה ברזילאים מאמין שכדור הארץ הוא שָׁטוּחַ.
בהתייחס לזווית אחרת של הנושא, העיתונאי, הפרופסור וסגן אמארו נטו (Republicanos-ES), מחבר הספר הצעת הדיון, הדגישה כי הכשרה בעיתונאות היא מכשיר להבטחת האיכות של עֲבוֹדָה. "אני מאמין שזה צעד גדול לקראת האצת המאבק נגד חדשות מזויפות זה להפוך את תעודת העיתונות לחובה, באמצעות ה-PEC הזה שנפסק כאן בבית", הוא קובע.
באופן חריף יותר, העיתונאי וסגן דניאל טשצ'יאק (PSDB-RS) פתח בשאלה ישירה לשר העליון: "אני רוצה לשאול את השר גילמר מנדס אם האם יבצע ניתוח אצל רופא שלא ישב בקורס לרפואה"?, כשהבין ש"היום אף אחד לא רוצה ללכת יותר לבית ספר לעיתונאות. למה להשקיע ארבע שנים בלימודי עיתונות אם אתה אפילו לא צריך דיפלומה?", הוא מסכם.