שמתם לב פעם שבסרטים המתרחשים בחניונים, תמיד יש את הרגע הזה שבו כולם יושבים מסביב למדורה ומקשיבים לסיפור? אבל, זה לא סתם סיפור! הם תמיד סיפורים הכוללים מסתורין ומתח!
החדשות הטובות הן שאתה לא צריך לצאת לקמפינג כדי לספר ולשמוע סיפורים כאלה. כן, אתה יכול, אבל מה דעתך להתחיל לבחון את החוויה הזו בבית הספר או בבית, להחליף רעיונות עם חברים?
ראה עוד
ביצועי המורים הם גורם מפתח להכלה מלאה של תלמידים...
להבין כיצד התנהגות ילדים יכולה להעיד על סבל ב...
לאחר מכן, בחרנו סיפורי מסתורין ומתח, איך לעבוד איתם בכיתה, וכן טיפים שילמדו אותך איך לכתוב את הסיפורים שלך. מוּכָן? אז, קח את הפופקורן שלך ו... שב והנה מגיע הסיפור!
הפרויקט מתאים מאוד לתלמידי בית ספר יסודי, בעיקר בשנים האחרונות. הם צריכים להגיע לתיכון מוכנים לקריאה וכתיבה מכיוון שמכאן ואילך הם מתחילים למקד את לימודיהם בבחינת התיכון הלאומי (אנם).
הבעיה היא שלרבים מהם עדיין יש, בשלב זה, קושי מסוים בבניית הטקסטים שלהם, במיוחד הסיפוריים. כאן נכנסת החשיבות של הצגת הז'אנר עם טקסטים שמושכים את תשומת הלב שלך.
מטרת הפרויקט היא שהמורה יציג כיצד עובד תהליך ההלחנה, כולל ה לתכנן את הרעיון, לתמלל את מה שחשבו (הטקסט עצמו) ולבסוף, לסקור את מה שהיה כתוב. כדי להשיג זאת, יש לתכנן אסטרטגיות.
הצעה אחת היא לדבר על סיפורים, סיפורים וסרטי מסתורין, תוך הצבעה על המאפיינים העיקריים, מבנה העלילה, הצגת הדמויות ועוד אלמנטים. לאחר מכן, החל סיפור קצר שנבחר מראש לקריאה של התלמידים.
אבל, זה לא פשוט למסור את הסיפור. כדי לעורר את הדמיון ולעבוד על פיתוח טקסטואלי, הפיצו את הסיפור הלא שלם, בקשו מהתלמידים לקרוא אותו בבית ולהרהר על התפתחות אפשרית.
למחרת, בקשו מהם להביא את ההערות שלהם ולמסור את הטקסט המלא. נתחו את מה שהתלמידים כתבו, הפרידו את מה שהכי קרוב ודנו גם מה הם חשבו על התוצאה ומדוע הסיפור נגמר כך.
לאחר אותו רגע, התחל לעבוד עם הכיתה על אלמנטים לשוניים טקסטואליים, אסטרטגיות ביטויים תיאוריים, תארים, מילות מפתח, מבני משפטים, בקיצור, כל המאפיינים הקיימים ב הִיסטוֹרִיָה.
משם על התלמיד להתחיל להבין את הקהל אליו הוא מתכוון להגיע, כיצד לאפיין את הדמויות שלו וכיצד לפתח את סיפורו. סיפור קצר טוב צריך לציית למבנה הבא:
איך לשים את זה בטקסט? בתחילה על הכותב להציג את הנושא, היכן הוא מתרחש, מה יקרה ומי מעורב. הבעיה צריכה לגדול בהדרגה עד שהיא מגיעה לשיא, שהוא הסיבוך המקסימלי של הנושא, עד לסיומו.
בעיצומו של כל הסיפור, התלמידים צריכים לשים לב שהסופר צריך לגרום לקורא לרצות לדעת מה קורה, להתבלבל בין החשודים, אופייני מאוד לנרטיבים של מתח.
על המורה לתחום את האלמנטים עליהם יש לעבוד, בנוסף למיקוד הנרטיבי (גוף ראשון או שלישי). לפני שמתחילים לנסח את הסיפורים, בקשו מהתלמידים לקרוא עוד כמה דוגמאות, אפילו כדי לבנות רפרטואר ולקבל עוד רעיונות.
האם התלמידים קראו עותקים נוספים, האם העלו מצבים ורמות מתח שונות (שוד, חטיפה, רצח)? עכשיו, הגיע הזמן ליישם את זה! בקשו מהם להתחיל לכתוב את הסיפורים שלהם ולחשוב על דרך מגניבה לפרסם אותם.
טיפים לכתיבת סיפור מתח טוב
כפי שהובטח, הבאנו טיפים מעניינים איך לכתוב סיפור מתח ומסתורין טוב. ניתן ליישם אותם הן בפרויקט שפותח בכיתה והן בכל זמן אחר. בוא נלך?
קרא דוגמאות של סיפורים בז'אנר שאתה רוצה לכתוב כדי לקבל תחושה כיצד לפרוש את הטקסט, להציג את הבעיה, התפאורה והדמויות
שימו לב כיצד הסיפור מתאר את הדרך שבה הדמויות מתמודדות עם הבעיה ופותרות אותה, כמו גם את המכשולים שנתקלו בהם
בתהליך זה, נסה להשתמש בכמה שיותר פרטים כדי להפוך את הסיפור שלך לאטרקטיבי עבור הקורא. זכור תמיד לעיין בטקסט שלך וגם לבקש מחבר לקרוא אותו כדי לתת הצעות או לציין מה ניתן לשפר.
רדיפה – פאולו אנדרה ט.מ.גומס
חצות, עייף ומנומנם, שם הייתי, הולך ברחובות המלוכלכים והנטושים של העיר ההיא. החברה היחידה שלי הייתה הירח וכמה חיות לילה. בפינה היו כלב וחתול שניסו למצוא אוכל, חיטטו בפחי אשפה. במקום אחר ברחוב, חולדות נכנסו ויצאו מתעלת ביוב ליד המאפייה בפינה. ניסיתי להיזכר מדוע עזבתי את העבודה כל כך מאוחר כששמעתי צעדים מאחורי.
הלכתי מהר יותר, בלי להסתכל לאחור. התחלתי לרעוד ולפרוץ בזיעה קרה. לב מואץ. הצעדים האלה המשיכו לרדוף אחרי. הסתובבתי במהירות. לא היה דבר מלבד צללים. הפחד גבר. או שהשתגעתי, או שאחרי משהו על טבעי.
רצתי נואשות. עצרתי בפינה הראשונה, מתנשף. הסתכלתי שוב. כל דבר! המשכתי ללכת, מנסה להישאר רגועה. לא עבר הרבה זמן והגעתי לביתי.
רגוע יותר עכשיו, סוף סוף עצרתי מול הדלת שלי. תפסתי את ידית הדלת, עדיין קצת רועדת מפחדי וריצה. כשהסתובבתי, הדלת לא נפתחה. כנראה ההורים שלי כבר ישנו. חיפשתי את המפתחות שלי בכל כיס שהיה לי. אני לא מצאתי את זה.
הצעדים התחדשו. הפחד חזר כפול. הייתי קצת מסוחרר. לא הצלחתי לעמוד בקצב. העולם הסתחרר בסחרחורת. ניסיתי לצרוח, אבל הקול לא בא. הצליל הזה התקרב יותר ויותר. לא הייתה מוצא. אז אספתי את כל כוחותי ובתנועה פתאומית... נפלתי מהמיטה והתעוררתי!
סיפור מסתורין - סטניסלב פונטה פרטה
כשצווארון מעילו מופנה כלפי מעלה ושולי הכובע כלפי מטה, מסתובב בפינות חשוכות, כמעט בלתי אפשרי שמי שעבר על פניו יראה את פניו. במקום המוסכם הוא עצר ועשה את השלט שכבר קבעו כסיסמה. הוא עצר מתחת לעמוד הפנס, הדליק סיגריה ונשף את העשן בשלוש שאיפות מדודות. מיד בחור רע למראה, שהיה בבית הקפה ממול, יישר את העניבה וירק הצידה.
זה היה האחד. הוא חצה בזהירות את הרחוב, נכנס לבית הקפה והזמין גוארנה. השני חייך והתקרב:
עקוב אחריי! – היה הפקודה שניתנה בקול חלול. הוא פשוט לגם מהגוארנה והלך. השני נכנס לסמטה טחוחה ואפלולית, והוא - במרחק של עשרה או שתים עשרה צעדים - נכנס גם הוא.
נראה היה שאין שם אף אחד. הדממה הייתה קברית. אבל האיש מלפנים הסתכל סביבו, וידא שאף אחד לא מחכה, ודפק על חלון. ואז נאנק ציר והדלת נפתחה בדיסקרטיות.
השניים נכנסו ומצאו את עצמם בחדר קטן ומעושן שבמרכזו עמד שולחן עמוס באריזות קטנות. מאחוריה, נראה היה כי בחור עם זקן ארוך, בגדים צנועים ואוויר של חקלאי מפחד ממה שהוא עומד לעשות. הוא לא היסס - אולם - כאשר האיש שנכנס ראשון הצביע על מי שנכנס לאחר מכן ואמר: "זה זה".
זה שמאחורי השולחן הרים את אחת החבילות והושיט אותה לדובר. זה העביר את החבילה לשני ושאל אם יש לו כסף. הנהון היה התשובה. הוא הושיט את ידו לכיסו, שלף צרור שטרות והושיט אותו לבן זוגו. ואז הוא פנה ללכת. זה שנכנס איתו אמר שהוא יישאר שם.
אחר כך עזב לבדו, הולך קרוב לחומות הסמטה. כשהגיע לרחוב מואר יותר, הוא שרק למונית חולפת וצילצל בכתובת מסוימת. הנהג ציית וכעבור חצי שעה הוא נכנס לבית וצעק לאשתו:
– ג'ולייט! הו ג'ולייט... הבנתי.
האישה יצאה החוצה, מייבשת את ידיה על סינר, מחייכת בשמחה. הבעל הניח את החבילה על השולחן, נראה מנצח. היא פתחה את החבילה וגילתה שבעלה קיבל אותה.
הנה זה היה: קילו שעועית.
התעלומה המפחידה
בעיירה קטנה בפנים הארץ הייתה תעלומה שמעולם לא נחשפה. כל התושבים פחדו ומפוחדים. זהו בית קטן נטוש, שבו גר בעבר ראש העיר לשעבר. לאחר מותו החלו התושבים לשמוע רעשים מוזרים מביתו.
צרחות, טריקת דלתות היו כמה קולות שכולם שמעו כשהם התקרבו לבית. יום אחד החליטו שני קומדרסים להיכנס לבית שסיקרן את כל תושבי העיירה השקטה.
ברגע שהתקרבו לבית החלו לשמוע רעש של טריקת דלתות. השניים פחדו מאוד, אך הם לא ויתרו ונכנסו לבית. הם הבינו שהרעש מגיע מחדר השינה, אז הם עלו במדרגות לכיוון חדר השינה, נשמו עמוק, יצרו אומץ ופתחו את הדלת, אבל לא היה בפנים כלום.
שני החברות החליטו להסתובב בכל הבית. הרעשים המשיכו להתגבר. הם נכנסו לספרייה הדלת נסגרת והם משותקים ממה שהם רואים. הם פולטים צרחת אימה שנשמעת על ידי כולם ברחוב. מאותו יום ואילך, שני החברות הללו לא נראו שוב.
ולעיר שהייתה לה תעלומה אחת גדולה יש כעת שתיים, לאימת כל התושבים.
