סקר שפרסם לאחרונה ניוזוויק חשף עובדה מפתיעה: 44% מ דור המילניוםאמריקאים, שגילם נע בין 25 ל-34, מאמינים כי טעויות כינויים מכוונות צריכות להיחשב כפשע בארצות הברית.
מחקר זה מתעורר בעיצומן של מחלוקות אחרונות הקשורות לשינויים בכללי הארגון טוויטר, בפיקודו של אילון מאסק, שאיפשר למשתמשים באיות מכוון של כינויים של אנשים טרנסג'נדר, בנוסף לעשות שימוש בשמות ה"מתים" שלהם.
ראה עוד
ישנם כמה גזעי כלבים הנחשבים מושלמים עבור אנשים...
חדשות מתוקות: לקטה משיקה חפיסת שוקולד Sonho de Valsa e Ouro…
גישה זו עוררה ויכוח סוער והעלתה שאלות על כבוד, הכלה וחופש הביטוי. הבן את הסיבות למטה!
במחקר שבוצע ראיינו 1,500 מצביעים, והתוצאות הראו שדעתם של המילניאלס שונה מהדעות הכלליות של אוכלוסיית צפון אמריקה.
המחקר העלה כי 31% מהמרואיינים לא הסכימו שטעות הכינויים צריכה להיחשב כפשיעה, בעוד שאר המרואיינים ציינו שאין להם דעה מגובשת בעניין.
(תמונה: ברונו בורילי סנטוס/רפרודוקציה)
הסקר ניתח גם את דעתם של אנשים בגילאי 35 עד 44 ומצא כי יותר מ-38% מקבוצה זו סבורים שטעות הכינויים צריכה להיות בלתי חוקית.
נתונים אלה מצביעים על כך שתפיסת הנושא משתנה בהתאם לקבוצת הגיל, מה שמוכיח את החשיבות של התחשבות בנקודות מבט שונות כאשר דנים בנושאים רגישים כאלה.
מעניין שהאמונות של המילניאלס מנוגדות לאלו של האמריקאים בכללותם. בעוד 19% מכלל האוכלוסייה של לָנוּמאמינים שהטעות של כינויים צריכה להיות פשע, 65% לא מסכימים עם הרעיון הזה.
מספרים אלו מראים על קיומם של הבדלים משמעותיים בתוך החברה, וחושפים את מורכבות הוויכוח סביב השימוש הנכון בכינויים וחופש הביטוי.
הסקר גם בדק האם המשיבים יבלבלו בכוונה את הכינוי של מישהו. באופן מפתיע, 17% מהאמריקאים הודו שכן.
מנגד, למעלה מ-37% ציינו כי יתייחסו לטרנסג'נדרים בכינוי הנכון, בעוד ש-28% השיבו שזה יהיה תלוי באדם המדובר. נתונים אלו ממחישים את מגוון הדעות וההתנהגויות לגבי השימוש הנכון ב כינויים.
הדיון בשגיאת כינוי מכוונת מתרחש בהקשר שבו קהילת LGBTQIA+ מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בארצות הברית.
בשנת 2022, אחוז המבוגרים בארה"ב המזדהים כלסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים או הטרוסקסואלים לא מזוהים עלו לשיא של כל הזמנים של 7.1%.
עם זאת, המדינה ראתה גם עלייה במספר הצעות החוק שמטרתן להגביל את הזכויות של אוכלוסייה זו. יותר מ-200 הצעות נשלחו לבית המחוקקים, כולל חוקים האוסרים דיון על זהות מגדרית נטייה מינית בבתי ספר ציבוריים, וכן הצעות המסווגות טיפול רפואי בילדים כהתעללות בקטינים טרנסג'נדר.
הפער הזה בין הגדלת ההזדהות של LGBTQIA+ בחברה לבין יישום חוקים המגבילים את זכויותיהם נחשב מדאיג על ידי כמה מומחים בתחום.
חורחה רייס סלינס, מנהל התקשורת של הארגון הלא-ממשלתי השוויון בקליפורניה, אומר שהיו מיעוטים משמש כקלף מיקוח או כלי מדיניות בארצות הברית, וקהילת LGBTQIA+ לא יוצא מן הכלל.
הוא מאמין שעלייתו של "ימין קיצוני" לכאורה במדינה ורטוריקה שונאת לכאורה תרמו לעליית החקיקה נגד LGBTQIA+.
לבסוף, סלינס מציינת כי חשוב לדון על השימוש הנכון בכינויים ועל הזכויות. מקהילת LGBTQIA+ מתנהלים מתוך כבוד, אמפתיה והתחשבות בשונה נקודות מבט.
אחופש הביטוי זוהי זכות יסוד, אך חשוב להכיר גם בהשפעה שיכולה להיות למילים ולמעשים על חייהם של אנשים.
מציאת איזון בין חופש הפרט וכיבוד זכויותיו של כל אדם הוא אתגר מורכב, אך הכרחי לבניית חברה מכילה וצודקת.
