חוקרים גילו כי "מונה ליזה" (1503) טומנת בחידות מרשימות נוספות בהרכבו שמעולם לא זוהו.
ניתוחי רנטגן ואינפרא אדום אימתו שלאונרדו דה וינצ'י השתמש ברכיב מינרל נדיר ולא יציב כדי להכין את השכבה התחתונה של הציור האיקוני.
ראה עוד
לא ייאמן: אישה עוברת לידה, אבל לא ידעה...
Motoboy משתמש במגפון כדי להתקשר ללקוחות שלא עונים ו...
המחקר גייס כמה מומחים לביצוע בדיקות מפורטות של הטכניקות של הצייר הרנסנס.
לכן, צוות החקירה הורכב מחוקרים ממוזיאון הלובר, המרכז למחקר ושיקום המוזיאונים של צרפת, מתקן קרינת סינכרוטרון אירופי (ESRF) והמכון למחקר כימי של פריז (CNRS) אנגלית).
להבין את התהליכים והתרכובות המשמשות דה וינצ'י, חוקרים תרגמו את מתכוניו וכתבי היד של הצייר.
"המילים בהן משתמש לאונרדו שונות מאוד מהטרמינולוגיה הנוכחית ומההבדלים בין מונחים המשמשים בציור וכימיה", אמרה החוקרת מרין קוט, ב- הצהרת ESRF.
למרות זאת, המחקר אישר שניים ממאפייניו העיקריים של הצייר: התעניינותו בחדשנות ובניסויים. מדענים מצאו תרכובת מינרלית בשם פלומבונאקריט, תערובת של שמן ותחמוצת עופרת.
"תוצאות המחקר מראות שהוא התנסה בהכנת שכבות אדמה עבות ואטומות", הסביר ויקטור גונזלס, אחד מחוקרי הצוות.
בנוסף לציור "מונה ליזה", היסוד המינרלי קיים גם ב"סעודה האחרונה" (1495), יצירה מפורסמת נוספת של דה וינצ'י.
(תמונה: ויקימדיה קומונס/רפרודוקציה)
כדי לזהות את מרכיבי המסגרת, מדענים השתמשו בטכניקות מיקרו-דיפרקציה של קרני רנטגן, ספקטרוסקופיה אינפרא אדום עם טרנספורמציה מיקרו פורייה ודיפרקציה ברזולוציה גבוהה עם קרני רנטגן סינכרוטרון.
בעצם, הם עשו ניתוח מיקרוסקופי של שכבות הציור וזיהו את תרכובת המינרלים בשכבת הרקע.
(תמונה: רפרודוקציה/אינטרנט)
א) מונה ליזה, מאת לאונרדו דה וינצ'י. ב) הגדלה של אזור הדגימה, מראה שכבת ההכנה. המיקום המדויק של המדגם מסומן על ידי חץ אדום. W) דגימת צבע לפני שילובה בשרף. (תמונה: Gonzalez et al / Reproduction)
נקודה מוזרה בניתוח היא שאותו מרכיב כבר זוהה בציור "משמר הלילה" (1642), יצירה של רמברנדט.
עם זאת, שני הציירים שייכים לתקופות אמנותיות שונות, מה שעורר תמיהה על מדענים לגבי אופן השימוש באלמנט זה בציור.
לבסוף, התוצאה הציעה נתונים חדשים על התהליכים האמנותיים של הצייר הרנסנס המפורסם. כמו כן, הנתונים משמשים נתיב להבנת האבולוציה של האמן לאורך זמן.
המחקר המלא על עבודותיו של ליאונרדו דה וינצ'י והניסויים שלו פורסם באוקטובר בכתב העת המדעי כתב העת של האגודה האמריקנית לכימיה.