ההתקדמות המדהימה של הטכנולוגיה על פני אמצעי המידע/תקשורת, על אף שהתבססה באופן סופי, דרך קישוריות, הרעיון של כפר גלובלי - שנטבע על ידי רוח החזון של המרשל מקלוהן, עוד בשנות ה-60 הרחוקות - הוא גם הביא לסדרה של 'תופעות לוואי' ועיוותים, אולי בשל היעדר ערכי מוסר ועקרונות, הנחשבים, בעיני רבים, 'נחלת העבר'. עבר'.
בדרך זו, שפע המידע נגוע ב"וירוס" הווירטואלי של דיסאינפורמציה, אשר, בתורו, יצר שיח של שנאה, הנתמכת על ידי היעדר הדרכה אנושית שעלולה להטיל איזשהו מגבלה על מגוון התמונות והטקסטים המופקים על ידי בינה מלאכותית, שיכולה להסתיר כוונות, אינטרסים ומניפולציות נפשיות, עם השלכות בלתי צפויות, לעת עתה לְהִתְחַרוֹת, הומו סאפיינס.
ראה עוד
הברזילאים צורכים יותר בשר חזיר במקום גבינה, מציין...
האם אתה פנסיונר עקב מוגבלות? אז יש לך זכויות על 4 אלה...
כניסיון להתמודד עם האתגרים הללו ולהציע (אם אפשר וכשיש עוד זמן), פתרונות המקלים על בעיות המודרניות, הטרנס-הומניזם, בין שאר התופעות, הוא שהשבוע הראשון של חינוך התקשורת הברזילאי נוצר - שמתקיים בתקופה בין התאריכים 23-27 באוקטובר - תוך התבוננות כי "מימוש האזרחות כרוך בבניית סביבת מידע בטוחה ומאובטחת יותר. אָמִין".
בהובלת מזכירות התקשורת החברתית (Secom) של נשיאות הרפובליקה בתמיכת גורמים שונים (ביניהם, Instituto Palavra Aberta), הפעילויות כוללות קיום סמינר פנים אל פנים, סמינרים מקוונים עם מומחים, בנוסף לאפשר למחנכים להעביר את חוויותיהם ופרויקטים הקשורים לנושא, במטרה "למפות" את היקף החינוך התקשורת בארץ.
בהזדמנות זו, יהיו זמינים גם חומרים כגון מערכי שיעור, סרטונים וחוברות על מאבק במידע מוטעה ודיבורי שטנה, חוסן סייבר ויצירת נרטיבים נגדיים, בהפקת השותפים של השבוע הלאומי - Palavra Aberta, Unesco, SaferNet Brasil, Redes Cordiais, Instituto Vero ו-Intervozes.
בנוסף לייצוג האפשרות להעלות את המודעות בקרב ממשלות, ארגוני חברה אזרחית, מחנכים וגורמים אחרים לגבי החשיבות והדחיפות של הנושא, מטרת האירוע לשמש "השראה", על ידי הצגת פרקטיקות שכבר בוצעו באזורים שונים בעולם.
"עם הפצת השמועות ועיוות העובדות, הגבול בין מה שקרי לאמין היטשטש. זה משפיע על עמודי התווך של החברות והדמוקרטיות שלנו ומסכן חיים, באמצעות הפצת תרופות שאינן קיימות, תיאוריות קונספירציה לגבי חיסונים או פרקטיקות של גזענות ודברי שנאה", מדגישה מנכ"לית אונסק"ו, אודרי אזולאי, שעבורה, "מול מפולת המידע, אנו זקוקים ליותר נקודות התייחסות ויותר חשיבה. קריטי. וזו הסיבה שחינוך תקשורתי ומידע הוא מיומנות חיונית לאזרחי המאה ה-21".
